אור ברסלב
משפטים ישרים חלק שני › סימן קצו

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק שני · סימן קצו

סימן קצה

שאלה מי שנתחייב לזון את חתנו ובתו חמש שנים דהיינו ה' שנים הראשונים ועברו אותם השנים ולא זן אותו ועכשיו אומר המתחייב שיזון אותם ה' שנים אחרים והחתן שכיון שעברו ה' שנים הא' יתן לו דמים. תשובה דבר זה פשוט הוא מדברי הרא"ש הביאו הב"ש סי' קי"ד ס' ק"ג וז"ל על מה שכתב מרן צר רק לפרוע לה בזמן היוקר כתב וז"ל הרא"ש מדמה דינים אלו לגזלן וצריך לשלם בשעת הגזילה לכן אפי' אם רוצה לזון אותם עכשיו חייב לשלם לה עכ"ל. מבואר מדבריו שאינו רשאי לתת מזונות כ"א בה"ש הא' שאחר הנישואין אבל אח"כ צריך לשלם לה מעות אם בא העיכוב ממנו וזה למד אותו מדברי הרא"ש שחייבו שאם היו ביוקר והוזלו צריך לשלם בשעת היוקר וטעמא משום שמדמה דינים אלו לגזלן ובגזלן קי"ל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה שאם גזל מדה חטים שוה ב' אוקיות ואכלה ושוב חזרה לאוקייא צריך לשלם ב' אוקיות כמו שהיו שוים בשעה שאכל כנז' זה בסי' שנ"ד וסי' שס"ב י"א ומשם למד הרב ג"כ לענין שצריך לשלם מעות ולא יאמר שיזון אותם ה' שנים אחרות אלא שצריך לשלם מעות ובלא"ה לדעת הח"מ שם אפי' בה' שנים הא' אינו נפטר במזונות אלא משום דלא עדיפא מאמה הא בעלמא צריך ליתן דמים ע"ש סק"א ודבריו נראה עיקר דאע"פ שהב"ש חלק עליו בס"ק ב' מ"מ מל' הש"ע והסמ"ע בחה"מ סי' ס' משמע כדברי הח"מ. וקצת תימא על הב"ש שכתב וז"ל ואינו נ"ל דאפילו בעלמא אין צריך לשלם הדמים כשאין לו ממקום אחר עכ"ל. והרי בח"מ איירי כשאין לו מזונות ממ"א ואעפי"כ צריך ליתן דמים וצ"ע מ"מ בנד"ז בין למר ובין למר צריך ליתן דמים:

אך יש להסתפק אם צריך לתת לה כל הה' שנים מושלם או אם יפרע בפרוטרו' כמו שהיה מחויב לפרוע מדח"ב ומדש"ב ומצינו במי שנתחייב לחבירו לפורעו בסירוגין אם עברו כל הזמנים כתבו האחרונים שאינו חייב לפורעו מושלם בב"א אלא די שיפרענו לסירוגין ג"כ כמו שנתחייב ויש להסתפק אם גם בזה יוכל לומר לו כן ונראה דלא דמי דהתם דהיה חייב לפורעו בב"א ומדעתו עשה לו הסירוגין א"כ גם שעבר זמן הסירוגין יוכל לומר לא אפרעך אלא בסירוגין כמו שהרחבת לי זמן משא"כ בזה שהסירוגין לא באו ע"י המחוייב אלא שמעיקרא לא נתחייב לו אלא בכל שבוע וע"י עכובו הולכים ומתרבים כיון שנשלם הזמן חלו בב"א וחייב לפורעם מושלם. ודמי זה לשכירות בתים ושכירות פועלים שאף שהחיובים הם מדח"ב כיון שנשלם הזמן צריך לפרוע בב"א ולא יוכל לו' לא אפרעך עוד לחדשים. באופן שכל שהסירוגין לא נעשו בידי אדם כ"א ממילא אם עכב ולא פרע מדש"ב חייב לפרוע בב"א במשלם הזמן. ולפי דברי המקבל שתמיד היה תובעו לפרוע ולא היה רוצה ובכה"ג אפי' בהלואה עצמה אם היה תובע בכל שנה ולא היה רוצה לפרוע חייב לפרוע ממשלם בב"א:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה