אור ברסלב
משפטים ישרים חלק שני › סימן קצב

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק שני · סימן קצב

סימן קצא

שאלה אלמנה שצוה בעלה החכם ז"ל שיתנו לה מדור כל ימי חייה וכל נכסיו משועבדים לאותו מדור והיורשים אומרים שכבר נאבדו כל המטל' שהניח אביהם:

תשובה בענין מזונות האל' כתב בסי' צ"ג סכ"א הניח מטלט' ולא תפסה אותם היורשין נוטלים אותם והם מעלים לה מזונות ואינה יכולה לעכב עליהם ולומר יהיו המטל' וכו' שמא יאבדו עכ"ל. וכתב הב"ש ס"ק ל"ו דה"ה אם ימכרו אותם אינה נזונת מן המטל' וכן העלה הח"מ ס"ק ל"ה אף שמתחלה רצה לומר דמשמע שאם ימכרו אותם נזונת מן הדמים שביד היתו' אלא שסיים בדברי הב"ש ע"ש ומאי דקאמרי שמא יאבדו דלחששת המכירה יוכלו להתחייב לה שאפי' ימכרו יעלו לה מזונות מ"מ מסקנא דמילתא דאפי' ימכרו אותם אין לה מזונות. וא"כ לכאורה גם בנד"ז אפי' למנהג שאין לאל' מזונות מ"מ העדות שהתנה לה בעלה הוי כמזונות וא"כ העזבון ממטל' שהניח לה בעלה אם מכרו אותו אין לה מזונות. אך נראה דנד"ז שכתב בצוואתו שכל נכסיו וקרקעותיו משועבדים לתת לה וכו' הוי כאלו התנה בפירוש שכתב בסעיף הנז' ואפי' התנה עליו בפי' שתזון מהמטל' אינה מעכבת וכתב הח"מ וכ"ש בזו ודאי שניזונת מהמטל' מכח התנאי אם מכרו המטלטלין צריכין ליזון מן הדמים עכ"ל. וא"כ אפי' מכרו המטלטלין נוטלת מדור מן הדמים שבידה ובנד"ז שרוב המטל' בידם בעין וכתבי הקדש כולם ואפילו מה שמכרו הכל משועבד למזונות וכ"ש הקרקעות שאף אותם שנתן האב לבנים הקטנים הנה הבנים הגדולים ערערו על המתנה לומר שבאונס היתה וכיוצא מטענותיהם שעל כן חזרו הקטנים והחזירו רובא לאמצע להיות נידונית כדין עזבון אביהם וגם קצת מהקרקעות מכרו כגון חצר בן קמאגה וכולם דמיהם בידם דדמיהן לאו דוקא אלא אפי' חילופיהן וחילופי חילופיהן כל שלא נאבדו באופן שכל פנקס העזבון כולם ששחן כולו משועבד למדור האלמנה ויהיו מעלין לה מדור כל ימי חייה עד שיכלה כל העזבון או עד שתנשא ולהיות הסך העזבון של כללות היורשים הוא מ"מ בין מטלטלין וקרקעות סך ט' יתחייבו לפרוע לה לערך עשרה אוקיות בחדש סך תשע מאות חדשים מיום שנלב"ע אביהם ז"ל. והנה המציאו האחים שטר מחילה שמחלה האל' לאחים בחיוב שחייב אביהם ז"ל בעד סך ק"י כ"י ה"י וזמנו של שטר באדר תקע"ב לפ"ק והיא המציאה שטר ג"ד שג"ד קודם למחילה ההיא שכל מחילה שתודה להם היא בטילה ואך טענו האחים שהפשרה היתה ע"י שפרעו לה סך ק"י כ"י ה"י סך כ"י ה"י לכל א' וזו פשרה וצריכה הכרת אונס ולזה המציאה לאה עדים שהסך שנתנו לה משלה נתנו לה שקודם הפשרה ההיא נתחייבו לה כפלי כפלים שלא פרעו לה מש' תקס"ח מאומה והיתה לוה ומטפסת ופורעת לגוי ולא היו נותנים לה ונמצא שהסך ק"י כ"י ה"י משלה נתנו לה ואין כאן אלא מחילה וג"ד לחוד מבטלה וא"צ הכרת אונס ובלא"ה הרי העידו עדים דלא הוו צייתי לדינא כלל ואין אונס גדול מזה ומה שהצילה מאתם הוא כמציל מפני הדליקה:

ועוד טעמא רבא איכא לבטל הפשרה דהו"ל פשרה בטעות גדול כמ"ש בשטר הפשרה שנפסק הדין לזכות האחים שכבר כלו כל נכסי בעלה והקרקעות נתונים נתונים לאחים וכתוב עוד שמרחמיהם עליה נתנו לה סך קכ"ם ה"י ועי"כ הבהילוה ומחלה להם כשלקחה מגמלא אוניה ועכשיו שנודע כי עדיין לה רבות בשנים עד שבעים עד שמונים לא תמחול אין לך פשרה בטעות גדולה מזו והדר דינא שחייבים לתת לה מדור כל ימי חייה וזה פשוט וברור. ולפי שטענה לאה שזה מ"מ שמונה שנים שלא נתנו לה מאומה צריכין לפרוע לה לערך עשרה אוקיות בחדש שעולה מ"מ בח' שנים חדשים מאה יצטרכו לפרוע לה סך א' עכשיו מזומנים ואם תפול הכחשה שיאמרו הם שפחות מזה נר' שלא תוכל להשבע וליטול שאף שיש בידה שטר צוואה שצוה בעלה שכל נכסיו משועבדים למדור שלה מ"מ אין דינו כשט"ח שלא יוכלו לומר פרעתי דכיון דהשטר עומד לגבות עד שתמות לא תוכל לומר שטרך בידי מאי בעי ומ"מ מזמן הפשרה ואילך ודאי לא נתנו לה כלום. ולפי שמזמן הפשרה עד היום הם חמשה שנים שיעלה בם מ"מ ששים מתקאלים מלבד חדשי העיבור זה צריכים לפרוע באין אומר ודברים ועל השאר ישבעו היסת ויפטרו:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה