משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן קעב
שאלה ראובן משכן ביתו לשמעון ונשאר דר בה בהעמדת שוכר ומת השוכר וראובן העני ואין לו מה לפרוע אם חייבים יורשי המוכר לפרוע:
תשובה חידוש נכון חדש הרב מהריב"ץ זלה"ה ורב שעמו כמה"ר שמואל ן' אלבגו זלה"ה שכל השוכר שיהיה עושה לשריותא דאבק רבית שאין עליו שום חיוב אם נאבד הלוה וכל עיקרו אינו אלא כדי להתיר כדי שיהיה אפסקה אחר ומן הדין היה צריך שיקח המשכיר קנין להשכיר לשוכר. וכן כתב בפסק לרבנים מ"ש מגדי"ו הנז' שכן צריך לעשות אלא שלא נהגו כן שמחשיבים קנין לשוכר להועיל במקום אפסקה אחר דכיון דמתחייב בשליחות הלוה והלוה מחזיק בקרקע הו"ל אפסקה אחר. ואף שיש לפקפק מ"מ כך נהגו ולזה כתב הרב שחיוב השוכר אינו אלא על דעת להפרע מהלוה שהוא הדר במקום ואם לא יוכל להפרע ממנו אין לו חיוב על השוכר וכתב הרב ז"ל שהרי אנו רואים כמה פעמים יהיה אדם עובר אורח ומבקשים ממנו שיהיה שוכר היעלה על הדעת שיתחייב לפרוע ממון מה עשה כי ידלקו אחריו הייטב בעיני ה' טובי' חטא וזיגוד מנגד והאריך הרב ז"ל בטוב טעמו:
והן אמת כי יש מי שתמה על דברי הרב ז"ל לאמר שאם הדבר כן שאין חיוב על השוכר עדיין איסור רבית במקומו עומד והאריכו קצת והדבר פשוט שיש ליישב דברי הרב ז"ל די"ל דהו"ל כאילו השכירה לו ונתחייב ע"מ שלא יגבה ממנו כ"א מה שיגבה מן הלוה דפשיטא דתנאו קיים ומאז נגלו אלינו דברי הרב בטעמם ונמוקם עמם הנהגנו כן כי דברים ברורים דלעולם כל שוכר שעושה לשריותא אין עליו שום חיוב כלל ודינו של המלוה עם הלוה דוקא אם דר במקום והיה המקום שוה הסך ההוא הרי הוא חייב כאיניש דעלמא שדר במקום ההוא ואם לא דר או אע"פ שדר אלא שלא היה שוה הסך ההוא כגון שנזדלזלו הקרקעות אין למלוה אלא שכירות שיווי המדור ויגבה מן הלוה וכל שלא מצא לגבות מן הלוה אין לו על המוכר כלום. וכל זה אף אם היה השוכר חי כ"ש בנד"ז שמת השוכר שאין למלוה על יורשיו כלום. [וכל זה אף היה השוכר חי כ"ש בנד"ז] ונפסקה הלכה בסי' של"ד שסתמא הגה לפטור ואף שבב"י פסק לחייב מ"מ כש"ע אנו פוסקים ובמקום שלא דבר מרן בש"ע פוסקים כהג"ה וכ"ש שהוא לפטור ויכול לומר קי"ל וכ"ש שכן הכריע הש"ך ואך יש לדחות דשאני הכא דלא נחית ע"מ לדור שנאמר דהו"ל להתנות מ"מ יש לעשות סניף לס' מהריב"ץ זלה"ה: