משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן קסד
שאלה מי שיש עליו חובות לגוים והוא תפוס במאסר ויש עליו חובות של ישראל קדומים ויש לו קרקע אם בע"ח של ישראל קודמים או של גוים קודמים כדי להצילו מתפיסה:
תשובה דברי מרן ססק"א ידועים שאם יש על ישראל חובות לגוים ואומר הרי כל נכסי משועבדים לגוים ואם יבואו ישראל ויטלום יבואו הכותים ויאסרו אותי ואהיה בשביה אין שומעין להם וכו'. אכן חלקו האחרונים ז"ל שאם הוא כבר תפוס ביד הגוים ודאי ששומעין לו דלא אמרו כן אלא בשעדיין לא נראה לו תפיסה דיכול לומר לכשיתפס אתן חלקי עם כל ישראל בפדיונו. משא"כ שכבר נתפס וידענו שאין תקנה לפדותו בלא מכירת נכסיו לא נסמוך על מה שהפדוהו ישראל ויאכל הלה וחדי והלוה דעלוב ישאר בשביה ובתפיסה כן חלקו האחרונים ז"ל וסמכו ב"ד שלפנינו ע"ז להפקיע יד בע"ח הקדומים לפדות התפוס מנכסיו ועשו מעשה בזה וכש"כ בזמן הזה שאזלת יד הצבור מלפדות הנתפס בחובו הן מצד חסרון כיס של צדקה ושל פדיון שבוים הן מצד חסרון ההשגחה ע"ז לפדות התפוס בחובו. ואנחנו היודעים בודאי כ"א לא יפדוהו מנכסים בבית האסורים שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא וכו' ואין חונן עליו ואין חוס ובפרט בראות הציבור שיש לו נכסים אלא שמשועבדים לבע"ח כי נראה להם שאין ריח מצוה בפדיונו ולעשות ע"ז לצבור קשה הדבר מאד. ובין דין לדין ישאר הלוה העלוב נגוע ומוכה ומעונה:
כן עלתה לפנינו צעקת כהה"ר אברהם לעגימי מדבר בעד כ"ר יוסף בן אחיו אשר הוא תפוס ביד בע"ח גוים קשים אשר לא יש לו תקנה לפדותו כ"א מנכסיו ובקש מאתנו דבר קל ממה שיכול לעשות כפה"ד והוא כי כל הנכסים והחזקות אשר ליוסף הנז' בחצר מורישו שהם משועבדים לבע"ח ישראל. לא תגע בהם יד ובפרט שכבר הם ממושכנים ביד בעלי חובם רק שיש תקנה להמציא יש מאין כי הבית הידוע ליוסף בחצר מורישו יש תקנה לבנות עליה עלייה אחת אחר השתדלות עם הנאדר בעל הגוף וחשש כן פן אחר שישכלל העלייה הנז' יקפצו עליה בעלי חובות ישראל והוא רוצה אולי ימצא למי ימכור או ימשכן העלייה הנז' שיחדש לפדות בה בן אחיו מתפיסתו. בכן אנחנו ב"ד ח"פ מיחדים העלייה הנז' לפריעת בע"ח של גוים הנז' בפנים ואין לשום ב"ח ישראל אפי' מוקדם לגבות מהעלייה הנז' עד יפרעו חובות הגוים הנ"ל בחובם ואז המותר יטלוהו ישראל אם יהיה מותר. וכל מה שיברר כהר"א הנז' בעדים שפרע בעד ן' אחיו לגוים הן הנזכר בפנים הן שלא נזכרו בפנים הו"א קודם ליטול מחזקת העלייה. ואנחנו ב"ד החו"פ מפקיעין כח בעלי חובות יש' מעל חזקת העלייה הנז' עד יפרע ר"א הנז' וכל הקונה או ממשכן העלייה הנז' מיד יוסף הנז' אין לו שום חשש משום בע"ח יש' לעולם רק אם יהיה מותר על חובות הגוים וידענו דטבא לב"ח יש' עבדינן לקנות אם יהיה מותר מה שלא יזכה אם לא יחדש העלייה וישאר הוא תפוס והם לא יטלו כלום. וזה דבר טוב ושוה לכל ולראיה וכו':