משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן קלד
שאלה חתן שנתחייב לו חמיו לזון בתו וחתנו על שלחנו והבת מעכבת מהו הדין:
תשובה החיוב שנתחייב פ' לזון בתו וחתנו על שלחנו ודאי שיכולה האשה לעכב לומר שאינה רוצה לסמוך על שלחן אביה הן מפני הבושה דמאן דאכיל לאו דיליה הן מצד שתאכל בדוחק עם בית אביה אם מצד עת האכילה שלא תמצא לאכול כרצונה בעת שיהיה לה לאכול בלא עת האוכל וכמה טעמים וצריך בעלה לזונה והוא יתבע חמיו וכו' שצריך ליתן לו לפי ברכת הבית וכמ"ש סי' ס' ס"ג וכן בטא"ה סי' צ"ד ס"ו לגבי מזונות האלמנה שהיא ניזונת עם היתומים ואם אמרה א"א לזוז מבית אבא יכולין היתו' לומר לה אם את אצלנו יש לך מזונות ואם לאו אין לך אלא לפי ברכת הבית וכתב הרמב"ם בפ' י"ח מרא' ה' שאכלו ביחד די להם בד' קבים וכשיאכל כל א' לבדו צריכים ו' קבים והגם שהתוס' חולקים וס"ל לענין הנר הוא דאמרינן נר לאחד נר למאה אבל לגבי מזונות אין חילוק וכמ"ש הב"ש שם מ"מ כהרמב"ם קי"ל. וק"ק על הסמ"ע בסי' קע"ז לגבי שותפין שכתב דנר לא' נר לק' והוא עצמו כתב כס' הרמב"ם בסי' ס' ס"ג וי"ל דלדוגמא בעלמא נקטיה אבל בנד"ז שהתנה בפי' על שלחנו יכול לומר לא אתן כלל אפילו לברכת הבית אלא נראה דעכ"פ דחייב ליתן להם לפי ברה"ב באופן שהדין דין אמת שחייב הרא' ליתן מזונות בתו וחתנו לפי ברכת הבית ואופן שומת ברכת הבית נראה פשוט כמ"ש הרמב"ם ז"ל וכמשל שעשה שבני אדם המרובין כשיפרדו כל א' לבדו צריך לעשות יותר מהחלק שעולה לו עם בני חבורתו ולכן בנד"ז צריכים השמאים לשום כמה הוצאה תספיק לב"ב של הרא' וחתנו וביתו עמהם מהלחם ובשר ועצים להדליק ושמן זית וכל הצריך ותתחלק ההוצאה ההיא על ב"ב ויראו כמה יעלה לחתנו ובתו אם שליש אם רביע לפי מנין בני הבית הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו והסך שיעלה בחלק בתו וחתנו הוא שיפרע לחתנו מדש"ב וחתנו יספיק לבתו מה שיצטרך לו לפי כבודו וכבוד בית אביה ועולה עמו ואינה יורדת: