משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן קכד
שאלה אב ובנו שהיה סמוך על שלחנו והיו שותפים בכל מה שיש להם תכפ"ה עד יום מות הבן וכשמת הבן הניח אלמנה ובן קטן כיצד יחלוקו:
תשובה לפי העדות מעד א' שביד האב שהובאת לפנינו שמעיד שיודע נאמנה שאב ובנו שהיה סומך על שלחנו היו שותפים בכל מה שיש להם תכפ"ה עד יום מות הבן לפ"ז כל מה שנמצא תחת ידו של בנו עם מה שנמצא תחת יד האב הכל לאמצע ויחלקו הכל ואח"כ תחלוק האלמנה עם בנה דדיינינן להו כי הא דאיתא בסי' רפ"ח דאחין שחלקו שמין מה שעליהם אבל מה שעל בניהם ובנותיהם וכן מה שעל נשותיהם אין שמין שכבר זכו בהם לעצמם בד"א בבגדי חול אבל בבגדי שבת ומועד שמין מה שעליהם ע"כ. והכא נמי הם כאחים השותפים שכל מה שהיו קונין היו קונין מתפיסת הבית אמת שכל מה שאכל הבן והפסיד אין לאב בו שום חזרה אעפ"י שהוא הוציא הוצאות יותר מאביו כמ"ש שם הסמ"ע דכל מה שבלה אין שום חזרה ויש מקום לזכות האב בכל הנמצא תחת ידי הבן כיון שבנו היה סמוך על שלחנו מיום היותו וכמו שהיה קודם נשואיו נשאר כך עד סמוך למיתתו וכמ"ש בסי' ע"ד דמציאת בנו הגדול שהוא סמוך על שלחן אביו היא של אביו וסיים בהג"ה דהוא הדין אם הרויחו במלאכה או בסחורה ובב"י סי' קע"ז הביא ירושלמי כן שור' חילוק מאביו מה שסיגל לעצמו ע"כ ופי' הב"י ז"ל בש' ב"ה דהיינו שאינו סמוך על שלחן אביו אלא כיון שהאב אינו תובע אלא שותף גלה דעתו שמחל לבנו ומ"מ לגבי השות' לא מחל הלכך אם ימצא עד שני כדברי העד הא' יטול המחצית בכל הנמצא תחת ידו ותחת ידי הבן אלא שהכלים והסבלונות שנתן האב לבנו כמנהג העולם ודאי מחל בהם והם של בן לבד אך כל מה שקנה הבן מעצמו הכל לאמצע ומ"מ להשבית דין וקלון נראה לנו שטוב וישר לפשר בזה ויתחלקו כל הנכסים של האב והבן לג' חלקים ותטול האלמנה שליש והאב שליש והבן שליש ובזה כל א' על מקומו יבא בשלום ואם נתנו כתף סוררת ישארו הנכסים מעוקלים ביד השליש ויתנו להם זמן ל' יום ואם לא ימצא האב עד אחר על זה שכתבנו אז תטול האלמנה ובנה כל הנמצא תחת ידם ואם ימצא עדים אז הדין עם האב כאמור אך נראה דלא מיקרי סומך על שלחנו אלא כשהיה האב מוציא כל ההוצאות אבל אם גם הבן מכניס ומוציא בהוצאה הוה ליה כשותפין וזה עיקר: