אור ברסלב
משפטים ישרים חלק שני › סימן קכא

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק שני · סימן קכא

סימן קכ

שאלה על ענין הר"ש בן וואליד שהוציא שטר ישן מסך גדול על הקהל:

תשובה מלבד מה שכתוב בפסק אחר שאין ממש בשטר הר"ש ן' ואליד שמלבד שמכמה אומדני דמוכחי טובא אין ראוי לשום דיין להזדקק לאותו שטר כלל כמו שיעצונו רז"ל כמבואר בדברי מר"ן כשהיה רואה הרא"ש באומדנא דמוכח שהדין עם הנתבע היה כותב שאינו ראוי לשום דיין להשתדל בדין זה אלא שמפי השמועה שמענו שהחכמים קרובים של אותו בן ואליד שפסולים לו לדין פתחו לו לזכות וכתבו וחתמו בידו ועשו עצמם רחוקים ולא השגיחו בכמה חומרות שהחמירו רז"ל ואמרו פסילנא לך לדינא וכ"ש וק"ו בקרוב ממש שאיסור גמור הוא להזדקק לדינו כלל אך בעוה"ר נחלש כח הדין ונגנזו דברי רז"ל ואין איש שם על לב ועי"כ גם קצת מהחכמים לא קיימו עצת רז"ל ונטמינו בעיניהם וכתבו וחתמו לו ותימה הוא עליהם הי"ש כי אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד ואנחנו היודעים בטיב מקומנו ובטיב הנהגתו עמהם ובטיב טענותיו והכרחות שהיה טוען לפנינו עד שמתוכם נר' לקוצ"ד שהוא עצמו הנדון שעליו כתב הרא"ש שאין ראוי להשתדל בדין זה והמעיין בתשו' הרא"ש יראה שממש הוא נדון כזה שיחיד א' כתב נגד יחידים ועברו כמו כ' שנה ועמד וכו' ועכ"ז להפיס דעתו ולבטל השטר מכל קבלנו עדות כמה יחידים מבני קהלינו שאינם כלל מפורעי המס כי השטר ההוא פרוע ושם כתבנו כי עוד עדיות של ר"ש ן' ואליד הנז' שאכל כמה והפסיד לבני קהלינו בכמה ממון בכפלי כפלים מן השטר ולא הוצרכנו להם והן עתה ששמענו שיש מחזיק בידו ולא הספיקו לדעתו כל הטענות שכתבנו בפסק ההוא לזה הוזקקנו לעדות העדים הנז' ביריעה החוברת וראינו שכפי הדין כל א' מהנה תספיק. הא' שהעידו העדים שבשעה שנתפשרו עמו על שני שטרות אחרים בסך מה אמר להם לאמר כי רצונו לסלק כל טענותיו מכל וכל ושאם יש לו שום שטר אחר יתפשרו והשיב בשבועה שאין לו שום שטר אחר נגד הקהל ותלמיד חכם אחר אחד מהעדים בירר בשבועתו שנשבע שבו"ח כעין של תורה שלא נשאר לו שטר נגד הקהל וכ"ז היה בפני א' מהבדי"ץ שהיה עוסק לפשר בינו ובין הקהל. וגרע מל' זה כתב מר"ן בסי' כ' אמר לו הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ואח"כ הוציא ראיה מתוך אפונדתו אינו כלום ואין משגיחין עליו ועל ראייתו וכ"ש וק"ו בנד"ז שנשבע לו שלא נשאר לו שטר נגד הקהל דהוי כאומר אין לי כלל לא הנה ולא במדינת הים ומאחר שאמר כן בפני ב"ד אין משגיחין על שום שטר שיוציא אח"כ וכ"ש שסיים לו' שהוא מבטל כל שטר שיש לו נגד הקהל דהו"ל מחי"ג שא"צ קנין הא חדא. שנית שהעידו ב' שאינם מפורעי המס כי נטל מבני קהלינו באלמותו סכים גדולים שאין להם שיעור ויש שרצה לטעון בעדו שישבע שפרע הכל והיא תשובת הבל מכמה צדדים. א' כבר טענו עליו בני קהלינו טענה זו והוא השיב שמעולם לא מסר ולא הפסיד ולא נטל משוה פרוטה ואיך יחזור לטעון שפרע והלכה רווחת האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי. גם מפורסם הוא שלא היה לו זמן לפרוע כל הממון שנטל ואת"ל שנתן להם כל מה שהיו נושים א"כ איתרע ליה כל שטרותיו. ועוד דלס' בתרייתא דמרן ס"ס שס"א הגוזל בעדים צריך להחזיר לו בעדים ואף דקי"ל כס' קמייתא כמו שפסק בש"ך מ"מ אין זה אלא ביודע שגוזל ונוטל ממון אחרים אבל בנוטל ובמחשבתו שהוא היתר פשיטא דפשיטא דצריך להחזיר לו בעדים וכמו שפסק מר"ן בכותל חצר שנפל וכו' בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן ומינה ילפינן לחוב תוך זמנו דאין אדם פורע דבר שהוא לדעתו אינו מחויב בדין וזה פשוט:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה