אור ברסלב
משפטים ישרים חלק שני › סימן קיט

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק שני · סימן קיט

סימן קיח

עלתה הסכמתנו שאין חזקת ישוב נוהגת כלל בשדות הגוים ששוכרין אותם לבני ברית ולשאינן בני ברית כי לא נתקנה חזקה אלא בחצרות ובתים שהם בישוב ישראל ולא שכיחי לשוכרם אלא בני ברית ואין הגוים שוכרים אותם אלא על דרך רחוק מאד כמו חנויות שבשוק הצורפים שהוא ידוע לבני ברית וכ"ש הבתים שהם בישוב ישראל ממש אבל בשדות דשכיחי לשוכרם הגוים כמו הישראל אין בהם שום חזקה שאם לא ישכיר ישראל ישכיר הגוי. דוגמא לדבר ממ"ש רז"ל דחובה למינקט שוקא לת"ח ובמקום שיש גוים ששוכרים לא דהא לית ליה רווחא ואפסודי להנך בכדי לא מפסדינן כמבואר בש"ע וכך אנו אומרים בנד"ז שאחר שלא שמענו שנתקנה החזקה בשדות בבירור אין ללמוד מחזקת ישוב של בתים וחנויות שבישוב ישראל מהט' שכתבנו וכדברי הפוס' דאפסודי לאחריני בכדי לא מפסדינן. ועוד מטעם אחר בנד"ז שבעירנו זאת אין חזקה בשדות כי ידוע שכל השדות הם של המלך יר"ה אלא שנותן לעבדיו ומשרתיו או לקרוביו ולבית אביו וא"כ פשוט הוא לחלק דלא נתקנה תקנת חזקת ישוב אלא במשכיר מאת הגוי בעל הגוף עצמו אבל אם הגוי המשכיר אין לו בה כלום כ"א רשות המלך יר"ה אין בזה שום תקנת חזקה שגם הגוי המש' אינו כ"א דמיון שוכר וכשם שב"ב השוכר מאת הגוי השוכר לא עלה על לב שיש לו שום חזקה כן גם בזה כיון שהגוי המשכיר אין לו כלום בגוף הקרקע כ"א רשות המלך יר"ה בתורת חסד לא נתקנה בזה שום חזקה:

ועוד מטעם אחר נראה דלא נתקנה חזקה כלל בשדות והוא שהשדה צריך המשכיר להשתדל בפרנסתה מלבד שיזמין מעות השכירות עוד צריך הוצאה מרובה ליהנות ממנה מתבואתה ולהשכיר פועלים בכל יום נמצא שצריך לה טורח רב ולא כן הבתים והחנויות דמיקרבא הנתייהו וכל אדם קופץ עליהם לשוכרם בזה תיקנו מלהשבית ריב ומדון שהשוכר הא' זכה בחזקה אבל בשדות לא קפצי עלייהו כ"כ ורובא דרובא של ב"ב אין להם עסק בשדות אפילו תתנה לו חנם לא ירצה לבזבז ממון בחרישה וזריעה לזה לא תיקנו בהם כלל חזקה רק הו"ל כשאר מו"מ ועל המרבה הו"ל כדין עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו דאע"ג דמיקרי רשע מי שזכה זכה ואין להוציא מידו. ועוד כיון שהוא דבר של חיי נפש לבעל המלאכה ההיא אינו מן הדין שיטול א' כל השדות ע"י ששכרם והבאים אחריו בהמה ירעו ודוקא בבתים שהשוכר והזוכה בחזקה עכ"פ ישכיר לאחרים והכל ימצאו מקום לדור בין בזכיית החזקה בין בשכירות מבעל החזקה תקנו חזקה משא"כ בזה. כללא דמילתא כיון דחזקת ישוב גופה תקנה בעלמא היא ויש צדדים וצדי צדדים לומר שלא נתקנה בשדות הגם שיש לומר שיש כאן ספק שנתקנה גם בשדות הו"ל ספק בתקנה וכלל גדול הוא כל ספק שיש בתקנה העמידהו על ד"ת. ואמת שזה ימים ראינו לפקוע זה בעירנו מפני שראינו שיש בו קצת תיקון ישוב מדיני בין ב"ב עובדי אדמה שלא יקפצו זה על זה וירבו במחיר שכירות השדות ולהיות שהיו עובדי אדמה מועטים חלקנו להם השדות כ"א לפי כחו אלא שאח"כ קמו דור אחר ודינא תבעי שאינו מן הדין שהא' יטלו הכל והן בהמה ירעו ולכן כתבנו מה ששוה"ד נותנת שכל עוד שלא שכר המש' מהגוי ונשלם זמן שכי' אם קדם שום אדם והשכיר זכה ומה גם שראינו שהמנהג הנז' לא פשט ואחר הכל עדיין קופצים זע"ז וזע"ז וחזקות שיחדנו לא נטלם זה וכן כולם באופן שלא פשט המנהג ההוא כלל ומהסיבה שכתבנו שכל שאין ביד בעל החזקה מעות לפרנס השדות מושך ידו ובא אחר ומשכיר וכן כלם. כללא דמילתא שהחזקה בשדות בטלנוה ביטול גמור ואין לדון בה כלל רק כדין תורה ותול"מ וכן פשט המנהג כהיום הזה שאין שום חזקה בשדות כלל:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה