משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן קיז
שאלה ראובן משכן קרקע לשמעון והעמיד לו שוכר כו"כ בחדש כנהוג ומת הלוה אם יכול לגבות מיורשיו או משוכר:
תשובה אנו דנין שלא יכול לתבוע לשוכר שהוא לשריותא בעלמא וגם ליורשי ראובן אינו יכול לתבוע דהוו מלוה ע"פ ואירע מעשה שעמד שמעון ותבע לאלמנת ראובן ויורשיו לפורעו בשכירות והמה לחושבם כי הם חייבים בשכירות הנז' עמדו והחליטו הקרקע ביד שמעון בדמי המשכונה והשכירות ותוספת דמים והן היום שאלו הדין וא"ל שהם פטורים מהחיוב הנז' שע"י שוכר צ"ע אם המכר בטל לפי הדמים שחיובם טעות. המשל היה המכר בד' מאות ומאה היא טעות אם יתבטל המכר לגבי רביע הקרקע או נימא שיחזיר להם הק' ותו לא. ולכאורה נראה שיחזיר להם רביע הקרקע שהרי בשטר כתוב בפי' שבעד כו"כ שחייבים מכרו לו וכיון שנתברר שלא היו חייבים לו גם המכר בטל דהו"ל מכר בטעות. אך י"ל דס"ס הרי קבלו דמים ומכרו ואין זה טעות כ"כ והו"ל כמקח הנעשה באיסור דהמקח קיים וכמ"ש בי"ד סי' קס"א ס"י אם המלוה שכר מהלוה חפץ באותו דינר וכו' יעו"ש וכתב הש"ך דה"ז כמקח עי"ש ואע"ג דהתם איירי בשאדרבה המלוה אינו רוצה בחזקת הכלי או הקרקע מ"מ נראה דה"ה להיפך אם הלוה רוצה שיחזיר לו הכלי או הקרקע כגון שנתייקר והמלוה או' שיחזיר הדינר והמקח קיים שהדין עם המלוה ומשם יש ללמוד דגם בנד"ז סבר וקבל המכי' והטעות הוא בחיוב ודי למלוה להחזיר המעות וכ"ש בנד"ז שהוסיף דמים והיו שם חובות אחרים דודאי המקח קיים: