משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן קי
שאלה שלשה שותפים בחצר א' ועמד מערער והמציא עדים שהוא שלו ובאונס נתנה להם והמציא מודעה בב' עדים ונמצא הא' מעדי המו' שהוא קרוב לא' מהשותפים מהני המו' לשאר השותפים או נימא בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה:
תשובה אין זה מיקרי עדות שבטלה וכו' דלא אמרו כן אלא בשלשה עדים ונפסל א' זו היא עדות שבטלה מקצתה וילפי' לה מקרא עפ"י שנים או שלשה וכו' שכל העדות בטלה מקצתה אבל בנד"ז שאותם שהם רחוקים לא בטל מהם שום פרט לא מיקרי עדות שבטלה דהא (חסר) וזה פשוט. ויש ראי' מהא דאמרינן בסי' ל"א כל עדות שיש לאדם הנאה בה פסול להעיד לפיכך קרקע של שני שותפין וכו' אין שותפו מעיד לו עליה וכו' וכתב הסמ"ע סק"ה ואפילו וכו' הטעם וכו' אלא א"כ חלקו מעיד לו עכ"ל. הרי דאם חלקו ואין לאחד חזרה על חבירו יכול להעיד על חלק חבירו אע"ג דעל חלקו פסול ולא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דלאו בכגון זה אמרה תורה שבטלה מקצתה. ובנד"ז לא שייך לומר שכיון שלא חלקו לא יעיד שהחלק הנשאר ישאר בין שניהם דכיון דבמתנה נתנה להם אף שתתבטל לא' מכח המו' אין לו חזרה על חבירו ול"ד זה להא דאיתא בסי' נ"א הכותב כל נכסיו לב' בני אדם והעדים קרובים לא' שהשטר פסול ולכאורה י"ל דגם כאן כיון שא' מהמו' קרוב לא' מן האחים נתבטלה המו' מעל כל האחים דל"ד כלל דהתם השטר הוא שבו עצמו זוכה כיון שנפסל לא' נפסל לכלם אבל הכא המודעה באה לקעקע שטר מתנה ומה שיכולה לקעקע תקעקע והשאר נשאר במקומו ועוד כבר סיים מר"ן אלא א"כ נסתלק במו' ממילא מסולק כשי' המו' לאחרים. ועוד כתב מור"ם דדוקא בשטר אבל בע"פ וה"נ אף שנכתבה המו' הו"ל כאלו לא נכתבה שהכתי' דמקרייא עדות אחת היא שעל ידה זוכה משא"כ במו' ועוד דיכול לקרוע המו' ולהעיד בע"פ: