משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן פו
שאלה ראובן משכן בית שיש לו בו חזקה דוקא לשמעון ושמעון היה פורע שכירות לגוי ושוב הוצרך שמעון לעשות תיקונים הכרחיים והגוי לא רצה ליתן ועשאם שמעון מכיסו ולעת פדות תבע מראובן גם ההוצאות הנז' וראובן משיב כי ההוצאות שעשית תנכה אותם מחלק הגוי ולפחות ג"ח מ"ה:
תשובה נראה שהדין עם ראובן שהרי לפי האמת החזקה היא רביע ומה שנוטל היש' יותר מרביע הוא הטעאה שמטעה הגוי ולזה יוכל לומר היש' רביע בהוצאות אתכם וההוצאות שעשית תנכה אותם מההטעאה. המשל הבית שוה שכירות עשרים אוקיות והגוי נוטל חמשה אוקיות ולפי האמת עולה לגוי ט"ו אוקיות והוא נוטל ה' אוקיות נשאר אצלך עשרה אוקיות תעשה ממנו ההוצאות על חלק הגוי וההוצאות על רביע שלי הוא שאתן. והגע עצמך אם הגוי נתאלם עליך וקבל חמשה עשר אוקיות שעולה בחלקו אין לך חזרה עלי שכן משכנתי לך החזקה להתפשר אתה עם הגוי ברב או במעט וגם עתה שלא נתן הגוי ההוצאה הדבר ידוע שהוא מפני שאינו נוטל כל חלקו ולכן נראה שהדין כך הוא שכל ההוצאות יתן בהם בע"ה רביע והג' רבעים הנשארים ישומו כמה היא ההטעאה ואם באו זה כנגד זה אין למלוה על הלוה כלום ואם חסר ישלים הלוה שהרי הוא בא לדור בביתו והטעאה מכאן ולהלן הוא שיהנה זה נראה לפענ"ד. וגם עינינו הרואות כשהגוי נותן הוצאה הוא מרבה בשכירות וכשאינו נותן הוצאה הוא ממעט בשכירות: