משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן פג
שאלה שטר על ראובן ושמעון עק"ב ונלב"ע ראובן והוציא השטר יהודה ונמ"כ על גבו נפרע מפאת ראובן וכו' ושמעון טוען כי מה שנפרע שניהם פרעו וזה שכתוב בו מפאת לא דקדק יהודה כיון שלקח הפרעון מיד ראובן אבל לקושטא שניהם פרעו כי שמעון נתן מחצית הסך ביד ראובן לפרוע למלוה שלהם והיורשים אומרים לא כי אבינו פרע ולכן תפרע אתה כנגדו ומה שישאר נפרע שנינו:
תשובה לכאורה נראה הדין עם היורשים אך כד דייקינן נראה שהדין עם שמעון וזה כי אומר ליורשים עכ"פ זה הנשאר בשטר מוטל על שנינו שהרי אנחנו עק"ב ולכן נפרע חלק כחלק ואח"כ אם יש לך תביעה עלי תתבעני ונראה דאו' בשטר מפאת פ' אם נדון כדין התקבלתי באנו למחלוקת הסמ"ע והע"ש בסי' ק"ל דלס' הע"ש כשפרע הערב למלוה וכתב לו קבלתי ממך דמי כל החוב אף שלא יוכל לטעון כבר פרעתי למלוה מ"מ יוכל לטעון פרעתי לך עצמך ומפ' מ"ש מרן בס"ד אינו נאמן לומר פרעתי ר"ל פרעתי כבר למלוה ושטר פרוע הוא וממני נפל כמו שנאמן בזה כשלא כתב לו התקבלתי אבל אומר לו פרעתיך בזה לא מהני התקבלתי רק עד שיקנהו לו המלוה בכתי' ומסי' אבל דעת הסמ"ע סקי"ג דלעולם אינו נאמן לו' פרעתי דהערב כשיש בידו כתב קבלתי עומד במקום המלוה ואינו נאמן לומר פרעתי גם לערב ואם באנו להכריע הנה הש"ך ז"ל הכריע בכמה ראיות בהע"ש וכ"ש להוציא דכל מילתא דספיקא ואינה מבוררת בדברי הש"ע המע"ה. וכ"ש בנד"ז שבא הג' שקול כנגדן והכריע ביניהם וגם דעת מהרש"ל ומהר"א ששון והמבי"ט כלם ס"ל כע"ש כמ"ש הש"ך פשיטא דכן צריך לפסוק וכ"ש שלא להוציא ממון כיון שהרבים מחזקים ממון פשיטא ופשיטא שאין להוציא נגדם וכ"ש שיש לומר וכן עיקר דאו' מפאת פ' לא דמי לקבלתי מכמה צדדים דדוקא בקבלתי שנותן לו השטר וכותב לו כן על דעת ליפרע מהלוה אז הערב עומד במקום המלוה כיון שנתן לו השטר ע"ד כן אבל אומרו מפאת לבד אין בה כדאי ליפרע מהלוה כשטוען פרעתי להערב ועל כן נ"ל ברור שאין תביעה ליורשי ראובן על שמעון ויפרעו שניהם המותר אף לדעת הסמ"ע כיון שעכ"פ שארית החוב צריכים לפרוע שניהם אח"כ כשיקבלו השטר יורשי ראובן ויאמרו תן לנו חצי מה שפרע אבינו בשבילך יאמר להם פרעתי לאביכם ואין עליו אלא חר"ס: