משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן עז
שאלה ראובן יש לו בית ושמעון יש לו עליה ע"ג ואכסדרה לפניו ונפלו שניהם מהו שכופה שמעון לראובן אם כופה אותו גם על האכסדרה:
תשובה נראה פשוט דאף דקי"ל בבית ועליה התחתון נותן התקרה מ"מ האכסדרה עושה אותה בעל העליה לבדו שצריך לה לדריסת הרגל ואף שממילא יש הנאה לבעל הבית לא מטעם כן יתחייב לבנות עמו דהנאה ממילא קא אתיא ליה והו"ל ככל האלצבא"ת שברה"ר שמגינים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ולא עלה על דעת שיתנו חלקם בתיקונה בני ר"ה ולא אמרו כ"א בבית ועליה שבעל הבית עכ"פ צריך קירוי ולא סגי בלא"ה אבל באכסדרה שאין בעל הבית צריך לה למה יתן בה. וכן הדין ג"כ בקירוי האלרווא שיש עליה על גביו אוצר בבית א' מהם א"צ בעלי החצר ליתן בקירוי שאין רוו"א צריכה קירוי עכ"פ שכמה וכמה רווייא"ת אין בהם קירוי ואף דמטייא להו הנאה היא הנאה דממילא שאין כופין בני החצר זא"ז לעשות קירוי לרוו"א ומעשים בכל יום שבעל העליה שהיא אוצר לבית ותחתיה ארוו"א הוא עושה התקרה וה"נ באכסדרה וזה נראה בעיני פשוט. אלא שמצאתי תשובה להרב מהר"ר יעב"ץ ז"ל שכתב דבאכסדרה שלפני העליה צריך התחתון לתקן כמו בבית והביא ראיה מטעמא שכתב הטור בדין בית ועליה שהטעם שמתקן התחתון התקרה שכתב הטור וז"ל לפי שיאמר העליון לתחתון נטלתי אני עליה כנגד ביתך כשם שאתה עומד בקרקעך שנטלת כך תעמידני בקרקעי וקרקע של עליון היא תקרה. וסיים הרב וטעם זה שייך כי היכי דשייך בבית עצמו כך שייך בהאלברא"ח עכ"ל. ולקוצ"ד אינו כן דלא אמרי' טע"ז ולא שייך אלא בבית ועליה שע"ג והתקרה צריכה לשניהם לזה עושין שניהם אבל בהאלבר"ח שאין צריך לו בעל הבית ולפעמים יש לו נזק שמאפיל עליו ומה יתן בו בעל הבית ולא שייך לומר כשם שאתה נטלת קרקע ואויר שעליו כן תתן לי קרקע ואויר שעליו אלא בתקרת הבית שגם קרקע הבית משועבד לבעל העליה אבל לברא"ח אין לבעל העליה שום זכות בקרקעו כי הוא מכלל קרקע החצר שאין לבעל העליה זכות. והגע עצמך לפי טעמו ז"ל גם אם יתקלקלו המדרגות יאמר לו בעל העליה תעמידני בעליה וזה לא עלה על לב אלא האמת הוא דאין על בעל הבית לתקן כ"א תקרת הבית דוקא אבל האכסדרה על בעל העליה לתקן. ועוד לפי טעם הרב ז"ל לא נודע כמה יעשה רוחב אכסדרה שבעל האכסדרה יאמר לו עשה לי אכסדרה רחבה מני ים כשם שאתה יש לך חצר גדולה וטובה וזה אינו מן השם כלל: