משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן ע
שאלה בכור שלא נפל בו מום ונטלו גוי אלם ושלח לבעליו סך מה אם הדמים שקבל מותרין או לא:
תשובה נראה דהדמים מותרין וראיה בטי"ד סי' קל"ב ס"א אלא שיש לדחות דהתם שאני שהיה יין כשר מתחלתו ואינו פורע לו אלא דמי נזקו כמ"ש הט"ז והש"ך משם הר"ן עי"ש ואדרבא יש לומר שאם היה יין מתחלתו ונטלו הגוי אסור ליקח דמיו דדמי יין קא סקיל אלא שנראה להתיר מהא דאיתא התם ג"כ שאפילו למוכרם לגוי אחר שלא הזיקו אם לקח הגוי היין תחלה יש מי שאומר שמותר לישראל ליקח דמיו וכו' עי"ש ואע"ג דהתם קאמר דלאותו ישראל אסורים בהנאה לאחר מותרים היינו משום קנס כמ"ש הש"ך סק"ד עי"ש אבל הכא שלקחו ממנו בעל כרחו לא שייך למיקנסיה. ולכן נראה בנד"ז אם אחר שלקח הבכור נתן לו המעות שרי לקבלם וליהנות מהם וכ"ש אם אחר שנאכל הבכור לגוים נתן לו המעות דשרי לכ"ע כמ"ש הש"ך שם עי"ש. אלא שצ"ע מי יטול המעות אם הכהן או ישראל די"ל דאע"ג דהבכור הוא של כהן כיון דעיקר ההיתר שאנו מתירים הוא משום דאמרינן דמתנה בעלמא יהיב ליה א"כ הו"ל כנותן לישראל. מיהו נראה דלא אהני לן הך טעמא אלא להתיר המעות אבל לא לענין גזל והגע עצמך שהיתה בהמה אחת מופקדת אצל אחד ונטלה גוי ונתן לו מעות יטול הוא המעות אתמהה וה"נ נראה כיון דהבכור הוא של הכהן ונטלו חייב ליתן מה שקבל מהגוי לכהן ולכן נראה שצריך ליתן דבר מה לכהן כנהוג בכל הבכורות ויטול השאר לעצמו: