משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן נז
שאלה ראובן החזיק בחצר א' שני חזקה עמד שמעון וערער עליו והביא עדי אבות א"ל ראובן אני לוקח מלוי דקי"ל דאם הביא עדים שלוי דר בה יום א' חזקת ראובן חזקה אם הביא ראובן שטר שבו כתוב שלוי קנה מיהודה אך לריחוק הזמן לא נמצא עדים שלוי דר בה יום א' שעה א' אם עולה במקום דירת יום א' או לא:
תשובה לכאורה נראה דדירת יום א' בעינן אבל כד דייקינן נראה דכ"ש שטר בעדים שלוי שמכר לו קנאה מיהודה דודאי כיון שקנאה מיהודה מסתמא דר בה והחזיק בה לוי אחר שקנאה דלא שדי אינש זוזי בכדי ואיך אפשר שיקחנה ולא ידור בה אפי' יום אחד או לפחות שעה א' ובגמ' אמרינן איבעיא וכו' מאי אמר אביי היא היא רבא אמר עביד אינש וכו' ולא זבין ע"כ. משמע דעיקר הטעם דצריך לאתויי סהדי דדר כדי שנדע שהוא המוכר קנאה ואפילו שלא ידעו העדים שקנויה בידו ואפשר בשכירות או בשאלה אפ"ה כל שיש קצת הוכחה שיש בה כדי לומר שהיתה ברשותו אנו אומרים מסתמא קנויה היתה בידו מהמערער כ"ש וק"ו ביש שטר ביד ראובן שלוי לקח ונתן מעות וכן נמי ביורש שדר ג"ש וטוען ירשתי ממורישי ומביא שטר שאביו קנאה מפ' דמהני במקום דירת יום א' ובלוקח דאיכא למ"ד בגמ' דא"צ אפי' לדירת יום א' כלל. וכן פסקו בהגהות אשר"י בשם רבינו ברוך יעו"ש אף שכל הפוס' לא פסקו כן מ"מ בנד"ז נראה פשוט דכ"ע יודו דעדיף מדירת יום א' או שעה א'. וקרוב לזה מ"כ משם הכנה"ג סי' ק"מ בהגהת הטור אות ר"ך משם מוהר"ש הלוי זלה"ה חלק ח"מ סי' נ"ד יעו"ש ובתשובת מהרי"ט סי' ר' דשטר עדיף מדירת יום א' אך בנדון אחר שראובן הביא שטר שקנה מלוי יעו"ש ונראה דק"ו נד"ז שהביא שטר שלוי קנה מיהודה אך נדון הרב לקוצ"ד שיש לפקפק בו וכמו שפקפק הוא עצמו דלס' הראב"ד דמלבד הדירה צריך שיביא עדים שלקח משמע דעדים שלקח לוי מהני ומהראב"ד נשמע לחולקים עליו. וכן משמע קצת מלשון הרמב"ם הרי שאכל שדה זו שנים רבות פ' מכרה וכו' פ' שמכרה לך גזלן הוא משמע דאפילו מודה לו שלקחה אולי שהוא גזלן ויש לדחות. ועוד יש לחלק דמכירה בשטר ועדים הוא דקא' ומ"מ נ"ד עדיף טפי ואין בו פקפוק כלל. ושוב מצאתי להרב מ"ל פי"ד מטוען דין י"ד חלק על מהרי"ט ז"ל ומ"מ בנ"ד כ"ע יודו באין ספק: