משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן מב
שאלה מי שתבע לחבירו דינא דגא"א וחבירו אינו רוצה לקבל עליו את הדין אם ב"ד מורידין אותו לקרקע:
תשובה נראה דאין מורידין אותו ודינו כדין מי שמחויב שבועת היסת סי' פ"ז ס"ט שמנדין אותו ל' יום ומכין אותו מכת מרדות ומותר לקרותו עבריין תמיד שהוא עובר על דת וכה"ג אמרי' בסי' קע"ד ס"מ עי"ש. וצ"ע דיש ג"כ לדמותו למחויב שבועה דאורייתא דב"ד יורדין לנכסיו אלא דיש לומר דשאני התם שנכנס ממון חבירו בידו כגון השומרין ומודה מקצת ועד א' אעפ"י שהוא כופר לגמרי מ"מ האמינה תורה א' במקום שנים כל שאין נשבע בעדו אבל בנד"ז שהוא דין בעלמא שמחויב למכור או לקנות י"ל שאין לנו כח לירד לנכסיו ויש להסתפק אם דינא דגא"א מדאורייתא או מדרבנן וקרוב לומר שהוא דרבנן שהיכן נזכר זה בתורה או במשנה או בברייתא ואינו אלא מחלוקת אמוראים ומ"מ ק' איך חולקים האמוראים ואיך צורת מחלוקת זה ואפשר שחולקים אם ראוי לתקן זאת התקנה או לא אם כבר תקנוה הראשונים או לא: