משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן ה
שאלה ראובן ושמעון שותפין בבית ונפל ואחד מן השות' רוצה לבנות וחבירו אינו רוצה:
תשובה מנהג פשוט אצלנו שיבנה הא' ויעשה משכו' בב"ד ונראה שהוא מיוסד עפ"י הדין סי' קס"ד ס"ה בבית ועליה אמר בעל העליה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העליה בונה את הבית ודר בתוכו עד שיתן לו יציאותיו ואח"כ יבוא ויבנה עליתו הרי וכו' עכ"ל. וכתב הסמ"ע סקי"ד ואין מחשב כרבית כיון דקרקע משועבד לבע"ה ובע"ה בלא"ה לא היה דר בו עכ"ל. ומינה יש ללמוד בק"ו לבית של שני שותפים דחלק זה משועבד לזה ואם אמרו בבית ועליה שהם גופים נפרדים שזה משועבד לזה ק"ו בבית אחת שחלק זה משועבד לזה שא"א לבנות מחצית אם לא שיבנה הכל דאם האחד לא רצה לבנות דבונה האחר ודר בכולו או משכירה ונוטל כל שכרו עד שיתן לו מחצית ההוצאה. וא"כ בנד"ז לא היה צריך לעשות משכון בב"ד והיה יכול לדור בו בחנם ולרווחא דמילתא עושין משכון בב"ד ומזה פסקתי בראובן ושמעון שותפים בבית א' ראובן בעל המחצית ושמעון אינו שלו רק ממושכן בידו בקצבה לפירות כו"כ והשאר יטלוהו הבעלים ונפל ותבע ראובן לשמעון לבנות ולא רצה לבנות ודחהו מיום ליום ובראותו ראובן שמפסיד ביתו עמד ובנה הכל ונראה פשוט שאין לשמעון הממשכן שום שכר עד שיפרע חלקו בהוצאות ולרווחא דמילתא עושה לו משכון בב"ד ונפל ספק אם יפרע שמעון ההוצאות אם יטול כל שכירות מחצית הבית או דוקא הפיסקא שעשה תחלה ונראה ודאי שהפיסקא הא' לא בטלה אך יטול הנאה בדמים שמוסיף לפי ערך הדמים שהיה נוטל תחלה אם עשרה למאה או עשרים לפי הפיסקא הא' יטול ואם חסר חסר לו ואם הותיר לבעל הקרקע אך כל עוד שלא נתן חלקו בהוצאה אין לו בשכי' כלום:
נ"ב: ולקוצ"ד שיטול שכר החורבה כפי מה ששוה לבנות עליה בית ועוד יטול הנאה בדמים שמוסיף וכשיפדה ממנו בעל הקרקע אף אם יפרע לו ההוצאות יטול שכר חורבה עד שיתן לו דמי המשכון הא'. מבי"ן. א"ה הוא הרב המבי"ן זצ"ל בנו של הרב המחבר זיע"א: