אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן תכד

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן תכד

סימן תכג

שאלה ראובן ושמעון היו נשואים ב' נשים ויש להם בנים ונפלה להם יבמה ושוב מת אחד מן האחים יכול האחד ליבם או לא:

תשובה בהג"ה סי' קע"ה ס"ח אסר משום דמדמי לה להא דכתב בש"ע סעיף הנז' דאם היתה זקוקה לאחיו שהיה נשוי אחות אשתו ומת אינו יכול הוא ליבם דהו"ל צרת ערוה בזיקה יעו"ש. ולקוצ"ד אף אם איני כדאי לחלוק נראה דשרי דאלו הוה כך מילתא לא הוה שתיק ש"ס מינה דהיא מילתא דשכיחא יותר ויותר מהא דצרת אחות אשתו בזיקה:

אלא נראה דחילוק רב ביניהם דלא תקנו רבנן אלא בצרת אחות אשתו בזיקה דאז חיישינן דהרואה יראה שנשא צרת אחות אשתו בזיקה יבא להתיר צרת אחות אשתו בנשואין כי יש לו במה לתלות שיאמר שצרת אחות אשתו מותרת במקום מצות יבום דאע"ג דאחות אשתו אסורה עליו צרתה מותרת כדי לקיים מצות יבום דאיסורה הוא מילתא דתמיהא וחיישינן שמא בנקל יפרצו גדר כיון שהסברא מסייעת להתיר ולזה בחיי אחיו מותר לא' מהם לישא אותה כי הכל יודעים כי מחמת אחיהם הא' נשאה ולא אסרינן אלא אחר מיתת השני כי יטעו שמחמת הב' נשאה וכמ"ש בב"ש ס"ק ט' אבל בצרת אשת אחיו שיש לו בנים למאי ניחוש לה האם יעלה על הדעת שיאמר צרת אשת אחיו שיש לו בנים מותרת מי פתי יסור הנה להתיר מה, שאסרה תורה בהדיא ובודאי שיאמרו דמשום אחיו הא' שאין לו בנים נשאה ואם יש מי שיעלה בדעתו דמשום הב' נשאה עכ"פ יאמר שלא היו לו בנים ונשא אחת מהצרות דאם היו לו בנים א"א שישא אותה זה נראה ברור לחלק ביניהם ואחר שבגמרא לא נזכר זה ולא שום אחד מהפוסקים המפורסמים נ"ל ברור שכולם חולקים על פסק ההג"ה ואין לנו לגזור מה שלא גזרו בגמ' ולא נז' דאין מדמין גזירות חכמים דבמאי דגזור גזור ובמאי דלא גזור לא גזור ואין לנו לחדש גזירות מדעתנו מה שלא נזכר בש"ס ובאמת אלו היה כאן חשש איסור דאורייתא לא הייתי מקיל בזה אך כיון דאין כאן אלא איסור דרבנן נ"ל דשומעין למיקל ובפרט שלא לבטל מ"ע מן התורה מספק דרבנן הנלע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה