משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן תכא
שאלה שאלה ראובן היה נושה בשמעון מנה ונדחק למעות אמר ראובן לשמעון אמור ללוי שיתן מנה לך ופרע לי בו וכ"ז שלא תפרעהו עד זמן פלוני אני אתן לו רבית כו"כ בכל חדש:
תשובה נראה דשרי דהו"ל ראובן כמוכר חובו בפחות לאחר דשרי וזה הוי כמוכר חובו מושלם ומתנה עם הלוקח שהוא יחזיר לו בכ"ח ממה שנתן סך כו"כ עד יפרע הלוה. ומיהו נראה דהיינו דוקא לפרוע הרבית עד כדי החוב אבל יותר מכדי החוב אסור דהו"ל כההיא דסי' ק"ס סי"ג עי"ש ובט"ז ונראה דאם עשו זמן קצוב שעד זמן פ' יפרע רבית הישראל בעד הגוי ומשם ואילך לישתעי בהדי הגוי שרי אפילו באותו נדון של הט"ז וזה פשוט מט' שנתן ע"ע צ"ע מה איסור יש בזה דהו"ל כאומר הלוה לפ' מנה ואני אתן לך רבית כו"כ בכ"ח כ"ז שלא פרע אותה דמותר דלא אסרה תורה רק רבית הבאה מיד לוה למלוה וצ"ע [לסברת הט"ז בשם בעה"ת דוקא תן מנה לפלוני אבל כך וכך בכל חדש אז מתחייב גם בקרן ואסור ע"כ נמ"כ].