משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן שצו
שאלה מי שנולד כבן סירא שאומרים שאמו באמבטי עברה אם יקרא ממזר אם היה מאשת איש ומחייבי כריתות ואם הוא בנו לכל דבר לפו"ר ולחליצה וליבום:
תשובה ימים רבים נסתפקתי בזה ועכשיו ראיתי שלענין פו"ר ואם הוא בנו לכל דבר כבר נסתפק בה הרב בח"מ סי' א' ופשיטא ליה להרב ב"ש מהא דאיתא בהגהות סמ"ק שאין לאשה לשכב בסדין ששכב עליו אחר שמא תתעבר מש"ז של אחר ונמצא אפשר נושא אחותו מאביו עי"ש. וכתב הרב דמשמע שהוא בנו לכל דבר ועכשיו ראיתי מה שדחה בזה הרב בס' ברכי יוסף וכל דחיותיו בנקל דחוים ובב"י כתבתי בצד ספרו וא"צ להעתיק כאן:
אכן עדיין אני מסתפק בספק ממזרות די"ל דהממזרות תליא בחיוב כרת וכל שאין שם ביאה של חיוב אינו ממזר וצ"ע. ויש לפשוט קצת מבן סירא שהיה בן ירמיהו ע"ה מבתו כמו שספרו נכנסה למרחץ ונתעברה מש"ז של אביה כי ירמיהו ע"ה הטיל באונס ש"ז במרחץ ורחוק הוא שהיה ממזר חלילה. שוב ראיתי בט"ז סי' קס"ה בטי"ד הביא מסמ"ק הטעם בפי' שכשר לגמרי והביא ראיה מבן סירא כמ"ש ממש יעו"ש:
את"ל זה אינו ממזר אני מסופק בבא על אשת איש ולא הערה בה כלל רק בנשיקת אבר שאינו חייב עליה כרת רק מלקות לדעת הרמב"ם משום קריבה של גילוי עריות אם הולד הנולד ממזר או לא כיון שאין חיוב כרת:
את"ל זה אינו ממזר יש להסתפק בנאנס הבעל והאשה הבעל חשב שהיא אשתו והאשה חשבה שהוא בעלה ובא עליה אם הולד ממזר כיון שיש ביאה גמורה וכ"ז צריך עיון עד יבא מורה צדק. ויש להסתפק כל הספיקות באם ש"ז של כהן אם הולד כהן את"ל שהוא כהן אם היתה מקבלת הזרע גרושה אם הולד חלל או לא וצ"ע. בכל הספיקות שנסתפקנו בממזר אם היה זה בחלל מה דינו והספק האחרון נפשט ממתני' סוף פ"ג דיבמות שנים שקדשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה הוחלפו זה לזה ומפרישין אותם ומפרש בגמרא משום חשש ממזרות הרי היכא שהם אנוסים גמורים והאשה מותרת לבעלה אפ"ה הולד מהבועל ממזר גמור וצ"ל דכל שיש ביאה של איסור כרת בעלמא אף דבאותו נדון לא היה שם חיוב אפ"ה ממזר: