משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן שנב
שאלה ע"ע משכונה שנפלה אם על הלוה לבנותה או לפרוע:
תשובה וז"ל מאי דשאילנא מקמי כת"ר ע"ע מש' שנפלה אשיב היה נר' פשוט שעל הלוה לבנותה או לפרוע וכמ"ש מר"ן בחו"מ סי' קי"ז ס"ב וז"ל מ"ש אם משכן לו סתם דינה כאפו' סתם ע"כ וידוע דין אפותיקי דאם שטפה נהר חוזר עליו כמ"ש הוא בעצמו ז"ל שם ס"א וכ"כ גם בב"י יורה דעה דף קס"ט ע"ג וז"ל כל שאינו מפורש לא יהא לך פרעון אלא מזו אם נפל או נשרף גובה משאר נכסים כמ"ש בחו"מ סי' קי"ז ואי ממ"ש מר"ן י"ד סי' קע"ב ס"ד אין ראיה משם שלא כתב כן אלא לדעת הרמב"ן ז"ל הביאה הרב המגיד בפ"ו מה' מלוה דס"ל דטעמא דשריותא דמש' דסורא הוא מפני שאין אחריות המלוה עליו ואם שטפה נהר אינו נוטל כלום אבל לדעת הפו' דס"ל דטעמא דשריותא הוא משום שאין כח ביד המלוה לגבות חובו (פסקא מרן רסי' הנז') משרא שרי וכן מבואר להדיא בב"י י"ד סי' הנז' דף קס"ט ע"ג ד"ה יש נוהגין ע"ש. וכן כתב הש"ך שם גם ממ"ש בב"י שם ס"ס קע"ד גם בש"ע שם ושם אין ראיה דיש ליישב בריוח וק"ל כל זה היה כתוב אצלי להלכה וכשהוזקקנו למעשה מחמת שאלה שנשאלנו ממ"א ע"ע כיוצא בזה הראיתי הדברים לפני בית דיננו הצדק כד הוינא יתבין במו' ד' פה אל פה גם במכתב והסכימו לדברי וכבר נפסקו כמה פסקי דינים ע"ז בתשו' שאלה שהיינו נשאלים ע"ז ממ"א אלא שמעולם לא רצינו להעמיד דברינו על דין תורה בענין זה למעשה בין איש ובין רעהו אלא לפשר בין שני הכתות כפי העת וכפי הזמן וכן מה שהוא אדם וכן היה נוהג מורנו הרב המובהק מוהר"ר יב"ע זלה"ה שכך הוגד לי מפיו ע"י שלוחי ששלחתי לו לשאול את פיו ע"ע זה וכן אני נוהג עכשיו והכל ע"צ הרחמנות ולא מן הדין ושלום. ע"כ דברי החכם השלם דו"מ כהה"ר שמואל ן' לבאז שנת אש"ר לפ"ק. ההוא דסי' קי"ז מיירי במש' בנכייתא עיין סמ"ע ומוכרח הוא דבמש' דסורא כי דידן הרי כתב הב"י עכ"ד: