משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן שלט
שאלה דיין שדן דין ופסק הדין כפי מה שנ"ל ובא לפני דיין אחר ולא נר' לו אותו הפסק יכול לבטל דבריו א"ל:
תשובה כתב הרי"ף ז"ל בפרק דיני ממונות וז"ל וקא חזינן פירוש לחד מרבוותא דקאמר דמומחה שטעה בשיקול הדעת ולא נשא ונתן ביד דדיניה דינא ופטור מלשלם וקא גמר לה מהא דגרסינן פרק דיני ממונות ותורף הענין בקיצור שר' ישמעאל בר' יוסי פסק שאדם עשוי שלא להשביע עצמו אבל שלא להשביע את בניו לא. ודן הדין וחייב היורשים ליתן ונתנו החצי ושכיב רי"ש ובא לדון לפני רבי חייא ואמר כשם שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו כן עשוי שלא להשביע בניו וטענו היורשים שיחזיר להם החצי שנתנו כבר וא"ל כבר הורה זקן ע"כ דברי הגמ'. וכתב הרי"ף ז"ל שיש שלמדו מכאן דמומחה שטעה בשיקול הדעת לא הדר דינא וכתב ז"ל וז"ל והאי שיקול הדעת דקא גמר ומיניה וכו' לא דמי לשיקול הדעת דהכא דאלו הכא קאמרי היכי דמי שיקול הדעת כגון תרי אמוראי וכו' דפליגי ולא איתמר הלכתא וסוגיין דעלמא כחד מנייהו ואזל איהו ועבד כאידך היינו שיקול הדעת ואלו שיקול הדעת דאפליגי (ע"כ מ"ך ותו לא):