אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן שיז

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן שיז

סימן שטז

שאלה ראובן יש לו שטר מש' על בית אחד מסך מאה ומכרו לא' בסך פחות ובא בעל הבית ואמר אני אטול:

תשובה הדין עמו מדין שכירות דסי' שי"ו משום אל תמנע טוב מבעליו ומש' שכירות בפחות היא ואף בשט"ח כתב הש"ך סי' ס"ו ס"ק ע"ג משם המבי"ט דשומעין ללוה ואף שהש"ך חולק קצת לסברת המבי"ט שסובר כן בפשיטות שומעין וכ"ש שסברתו נכונה וברורה וכן נהגנו לפסוק כמבי"ט ומ"מ נראה דאין להעדיפו על המצרן וצריך שיהיו צרורים ומונחים וצריך ישוב הא לא"ה אבד זכותו. ועכשיו נתתי לבי לעיין בדברי הש"ך סי' קע"ה סקנ"ה וראיתי לשית להסיר מעליו קושיות הש"ך שכתב שבסימן קע"ה ומן הסברא נראה שאין יכול לכופו שיוכל המלוה לומר לפ' אני רוצה להניח ולא לך עכ"ל. ועל סברא זו סובבים ראיות המבי"ט ז"ל דהא גם בשכי' דסי' שי"ו ובמצרנות נוכל לו' סברות אלו ועכ"ז מצד הישר והטוב ואל תמנע טוב מבעליו דחינן סברא זו והכא נמי בנדון השט"ח דחינן סברא זו מכח אל תמנע טוב. גם מ"ש הש"ך בסי' ס"ו דשאני התם דיכול לומר לפ' אני משכיר ולא לאחר הם דברים תמוהים דהא בעלמא אמרי' דיכול להשכירו למי שב"ב כא'. גם מ"ש דמכירת שטרות דאורייתא דעת הב"י דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש שלשה עמודי הוראה דמכירת שטרות דרבנן. ויש שרצה להביא ראיה היפך דברי המבי"ט ז"ל מהא דהביא מור"ם בהגה סו"ס קע"ה דאין בחוב דין מצרנות יעו"ש. ונראה דלא דמי כלל דהתם ה"ק דאם ב' שותפין בחוב א' שנושים כאחד ומכיר א' חלקו לזולת לא יוכל חבירו לזכות בחלק חבירו מדין מצרנות ולזה פסק שם דאם היה א' מעלה מס וכו' דהיינו שנותן לו מהפירות רביע או שליש או כו' ממון דהו"ל כאלו שניהם שותפין בקרקע וכאלו הקרקע לוה של שניהם אם מכר א' לשנים קצובות אין כאן דין מצרנות אבל בנד"ז הוא ענין אחר ואינו מטעם מצרנות אלא משום אל תמנע טוב מבעליו וזה פשוט. ואף למ"ש מהריק"ש בשם מהרשד"ם בההיא דשכי' דסי' שי"ו דאם כבר השכיר אין מוציאין מידו נראה דיודה בנדון המבי"ט אף אם כבר מכר שכן כתב מבי"ט ז"ל ואפי' מכר כבר יכול לעכב דמכי' שטרות דרבנן דאע"ג דשכי' דאורייתא לא מבטלינן מכי' שטרות דרבנן מבטלינן וכ"ש שגם בההיא דמהרשד"ם לא פשט המנהג דאף אם כבר השכירוה מבטלין השכירות ונותנין לבעליו ומ"מ דברי מהרשד"ם נראים נכונים וברורים ומדוקדקים מל' הרמב"ם וגם מן הסברא דאם כבר השכירו לאחר איך נוציאנו מתחת ידי האחר מכח אל תמנע טוב שהיא אזהרה לשוכר הראשון שהשוכר הב' אין עליו כלום שהוא חפץ בבית ומ"מ נר' דאם הזהירוהו ב"ד שלא ישכיר והלך והשכיר אין במעשיו כלום דכל מעשה ב"ד יש לו קול אך אם קודם שהזהירוהו ב"ד כבר השכירו בקש"מ נראה לקוצ"ד שאין לזוז מדברי מהרשד"ם אך במכירת שטרות נראה לפסוק כמבי"ט דמכירת שטרות דרבנן והו"ל כאלו רוצה למכור ולכשנודה דיש בזה לאו דד"ק אל תמנע ומזה פסקתי במעשה ראובן שהיה מחויב לשמעון בשטר וקנה שטרות בזול הזולת ורוצה לגבות כל דמים שבשטר מחוב שעליו ופסקתי דלאו כל כמניה ולא יטול אלא מה שנתן:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה