משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן שיג
שאלה ראובן ושמעון שותפין בבית א' והשכיר ראובן חלקו לשמעון או נתנו לו לזמן ושוב תבע ראובן לשמעון בדינא דגוד או אגוד הדין עמו או לא:
תשובה נראה שאין הדין עמו שאחר שהשכיר חלקו לחבירו עד זמן פ' וכ"ש אם נתנו לו שאינו יכול לתובעו בדינא דגא"א דדינא דגא"א צריכין להיות כולם שוים שלא יגיע נזק לזה יותר מזה מלתא דשויא לתרוייהו גא"א אבל בנד"ז שא' נהנה מהבית בתורת מתנה מחבירו או במשכנתא שהיא שכירות בפחות ואיך יסלקנו ממנו בדינא דגא"א דאותו שהוא בידו אם יגוד הוא ויתן דמי הבית נמצא שחסר המתנה או המשכונה שמשכן לו חבירו והגם שאם יאגוד חבירו ודאי שישאר הוא בחלק חבירו ע"ס הזמן שקצבו מ"מ אם יגוד הוא נמצא שחסר וזה אינו דין כלל דלא אמרו חז"ל דינא דגא"א דינא הוא אלא שאין נזק לו בגוד כמו אגוד. אמנם צריך לעיין באם היתה בידו שכורה לזמן דלכאורה אין לו נזק דאם יגוד הוא הרי הוא נמלט מן השכירות בעד מעותיו שנותן ואם יגוד חבירו הרי הוא דר בחלק חבירו בשכירות כמתחלה מ"מ נראה דעכ"פ יש לו הפסד שהוא דר בשכירות בלא מעות מרובים ועכשיו צריך ליתן כל דמי הבית כ"ז נראה לכאורה. ושוב מצאתי בשו"ת הר"ש בן הרשב"ץ דאינו יכול לעשות גא"א והעתקתי למעלה וע"ש מ"ש עליו ואחר העיון נראה דיכול לעשות גא"א ואף שהיא נתונה לחבירו לזמן יתן לו ההפרש המשל הבית שוה מאה מתקאלים ושכירותה שני מתקאלים בכ"ח ונתנה לו או משכן לו חציו לעשרה חדשים יאמר לו גוד ממני ותן לי תק"מ וטול ממנה ק"ם שכירות די"ח דחשבינן כאלו זה יש לו ששה חלקים וזה יש לו ארבעה חלקים שההנאה שיש לו ממנה כאלו יש לו חלק יתר ולא נפקע מכח זה דינא דגא"א. ועדיין צריך לידע באם היה בהיפך ששמעון תבע מראובן דינא דגא"א ונראה פשוט שטענתו טענה ומחויב ראובן או להחליט ביד שמעון המחצית שלו לפי הערך שהעריך לו שמעון או בדמי המשכונה או ביותר או לגוד הוא חלק שמעון וישאר חלקו ממושכן ביד שמעון עד שיפדה לרצונו ופשוט: