אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן רצה

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן רצה

סימן רצד

שאלה ראובן דר בבית שמעון והשכירו שמעון לזולת אם יש לראובן דין מצרנות או לא:

תשובה הא פשיטא אם שמעון משכירו בהמתנה לזולת פשיטא דאין בו דין מצרנות אם שמעון אינו רוצה להמתין לראובן ג"כ אך נראה דגם אם רוצה להמתין אין בו דין מצרנות ול"מ לסברת הרמב"ם שפסק מרן כותיה בס"ס קע"ה בסנ"ט וס' וס"ג דאין בשכירות כלל דין מצרנות אלא אפי' לסברת הרא"ש שפסק מור"ם בהגה דיש בשכירות דין מצרנות נר' דיש לחלק דדוקא היכא שהבית אצלו נמכר בזמן היות הבית בחזקתו אז יש בו שייכות למצרנות מטעם שכתב הרא"ש דשכירות ליומיה ממכר הוא אבל כשאין זה נוגע בגבול חבירו אפי' כמלא נימא מה שייכות לדין מצרנות וזה פשוט. אלא שראיתי להרב הט"ז שכתב בס"ס קע"ה דהשוכר הא' דוחה להשוכר שבא להשכיר אחריו וסיים ונראה דגם הרמב"ם מודה עכ"ל. ולקוצ"ד דל"מ לדעת הרמב"ם שסתם וכתב דאין בשכירות דין מצרנות דפשיטא דאין כאן מצרנות כלל דמנין לנו להוליד דינים חדשים לדעתו ולו יהא שיאמר האומר שהוא טוב וישר שאמרו חכמים וזה פשוט מאד אלא אפי' לס' הרא"ש נראה דאין כאן מצרנות כיון דהשוכר הב' לא נגע כלל בגבול הא' וכשיכנס זכות ב' כבר פקע זכות א' לא שייך מצרנות ויהי מה לדעת הרמב"ם הדבר פשוט דאין כאן מצרנות כלל אפי' השוכר הב' רוצה להזמין המעות וכן אנחנו תמיד דנין דאין בשכירות כלל דין מצרנות ושוב הראה לי ידי"ן בני חמודי כהה"ר מימון נר"ו לשון תשובת מהר"י ן' שושן מסכים למ"ש יעו"ש הביאו הב"י בסי' זה:

הן היום פשט המנהג בינינו לדון דין מצרנות בשכי' וכדעת הט"ז וזה דוקא אם השכיר לשמעון קודם כלות הזמן שכי' ראובן משא"כ אם לא השכיר לו עד כלות זמן שכי' ראובן אעפ"י שעדיין לא יצא מהבית אין כאן מצרנות וכן אנו דנים והולכים מעשים בכ"י יעב"ץ:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה