משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן רפח
שאלה המקדים לחבירו על שמן והיה ביוקר ששים אוקיות והקדים בעשרים אוקיות והיה לו מאותו המין כדי החוב ולכאורה נראה דזה רבית גמור דעכ"פ אגר נטר שהרי מוזיל גביה בשביל שממתין לו עד עת בוא השמן זית החדש ובשביל כך הוא נותן לו בזול הרבה ומאי מהני שיש לו מאותו המין אלא שצ"ע שחז"ל אמרו דביש לו מאותו המין שרי ונראה דסוברים דחשבינן ליה כאלו נתן לו מה שלקח ממנו והחזירו לו והוא אצלו בהלואה ואע"ג דעכ"פ אנו יודעים דזה שממתין לו בשביל שמוזיל אין לחוש כיון שהוא דרך מקח וממכר שרי דהו"ל צד א' דרבית ואפשר שיוזל השמן ולא יטול כלום זה נראה ועדיין צ"ע קצת והש"ע סי' קע"ג ס"ו אם קונה דבר ששוה י"ב בי' בשביל שמקדים המעות אם ישנם ברשות מוכר אלא כו' שאינו מאי ע"כ. לכאורה משמע דדוקא שאינו מצוי לו עד שיבא שאין כונתו כלל להמתנה אבל אם היתה כונתו להמתנה כגון נ"ד שיש לו שמן ורוצה למוכרו לישא וליתן במעותיו ורוצה מעות ביותר ומקדים לו מעות ליתן לו לזמן רחוק שניכרין הדברים שהוא אגר נטר אסור. ובתשובת הריב"ש סי' ש"ו מתיר בפשיטות ע"ש ובח"מ סי' ר"ח ובסמ"ע ס"ק ב' מותר בפשיטות: