משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן רעא
שאלה ראובן ביקש משמעון להלוות לו סך מה במש' בשובר ושמעון לא רצה להלוות לו בלא משכון וראובן הי"ל חפץ אצל לוי והעמידו לשמעון אצל לוי וא"ל לוי הנה חפץ שלו בידי וכל עת שתצטרך לו אני אתננו לך ועפי"ד הלוה לו. עברו ימים נשלל החפץ ביד לוי ותבע שמעון ללוי לתת לו החפץ או דמיו:
תשובה נראה דאין ללוי על שמעון כלום דלא נכנס לו ערב על הממון כ"א על החפץ ולו יהיה שהיה החפץ של שמעון ונשלל אין לו עליו כלום וה"נ אפי' נאמר שהשעבוד שי"ל על החפץ כאלו החפץ שלו הרי נשלל ונשבע שכן הוא ונפטר. חזר לוי וטען להפטר גם מהשבועה דמש' זו מש' דסורא ואסור לקחת משכון על הקרן שפדיונה לרצון הלוה ואיך יקח משכון להכריחו. וכן כתב הטור סי' קע"ב סקי"ט שמה שנוהגים ליקח משכון על הקרן הוי רבית קצוצה עכ"ל. וטעמו גלוי דמאי מהני שכותב בשטר שתימשך לרצונו והו"ל ליקטה בכובסיה עד דשקלי לגלימיה שעכ"פ כשיצטרך למשכונו יתחייב לפדות והו"ל כאלו התנה עמו עכ"פ יפדה ונמצא שעכ"פ הלוקח משכון במש' דסורא אף שהוא משועבד אינו לוקחו כ"א בעד השכי' והשכי' כבר פרע הלוה ואין עליו כלום ופסקנו שהדין עם לוי ונפטר גם משבועה: