משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן רנב
שאלה ראובן החזיק בבית א' שני חזקה ובטענה שקנה הבית ההוא מאת שמעון ולוי ומביא ראיה שקנה מאת שמעון ועל לוי לא המציא שטר אם מהניא חזקה וטענה נגדו או נימא דכיון שנתברר שחלק שמעון קנוי בידו הו"ל שותף עם לוי ושותפין אין להם חזקה זה על זה:
תשובה נראה שהדבר תלוי באם נתברר שקנה מאת שמעון תחלה ונהג שתוף עם לוי זמן מה שעדים מעידים שהיו בחזקת שותפין ראובן הלוקח ולוי והיו שותפין בבית הנז' זמן מה אז ודאי לא מהניא חזקה נגד לוי דהו"ל שותפין ואין להם חזקה זה על זה אבל אם לא נתברר שהיה שותף עם לוי כלל איכא למימר שכאשר קנה משמעון תיכף קנה מלוי או מקודם קנה מלוי ואח"כ קנה משמעון ולא נהג עמו שתוף כלל ולא היה שותפו כלל וכל שלא נתברר שנהגו שניהם מהבית הנז' בשכירות או בדירה לא מיקרו שותפין ומהניא חזקה וכמ"ש הטור ומרן ריש סי' קמ"ט והש"ע וז"ל הטור ודוקא שידוע בעדים שהוא שותפו אבל אם אין לו עדים שהוא שותפו אלא על פי המחזיק נאמן במגו שלא היה שותפו מעולם עכ"ל. משמע דדוקא בידוע שהיו שותפין אבל אם המערער לבד טוען כן דהיינו שטוען שהוא יש לו עדים שהמחצית שלו וראובן נשתתף עמו דהיינו שלקח חלק שותפו אינו נאמן. ואין לומר דשאני התם שהוא מכחישו לגמרי שאומר שלא היה לו למערער שום זכות בקרקע ההוא הא ליתא דהא כתב שמביא עדים שהוא שלו דעכ"פ המערער אינו מערער אלא עד שמביא עדים שהשדה הוא של אבותיו ומוכרח לפרש כנדון הש"ע שהמערער אומר ומביא עדים שהיתה שלו ושל אחיו שירשוה מאביהם והטוען טוען שקנאה כולה מאת האחים והרי אכלה שני חזקה וזה טוען שלא קנה כ"א חלק אחיו וחלקו עדיין לזכותו ואפילו הכי כיון שאינו מביא עדים שנהג שותפות עמו מהניא חזקה כן נראה לענ"ד פשוט. ושוב מצאתי בפסקי אדוני זקני ז"ל בפסק המתחיל ששלמה ן' עולו קנה וכו' דברים מסכימים לכל מ"ש יעו"ש: