אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן רלז

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן רלז

סימן רלו

שאלה ראובן הוציא שטר על שמעון ושמעון משיב שהזקת אותי או מסרת אותי וכיוצא ואנכה מחובך אם נשבע ונוטל או א"צ לישבע או לא מהני שבועה. וצדדי הספק כיון דיהבי רבנן דבטוען פרעתי המלוה נשבע על שטרו משום חזקה שטרך בידי מאי בעי הלא"ה היה הלוה נשבע ונפטר וא"כ בנד"ז נוכל לומר דחזר הדין לישבע הלוה וליפטר:

תשובה בסוף סי' פ"ב ס"י וי"ב וי"א כתוב ארבעה מיני טענות נגד המוציא שטר ונראה למי דומה א) הטוען מזויף או רבית או אמנה וכו' בכולם אינם טענות כלל להריע השטר ומשביעו אחר הפרעון היסת. ב) פרעתי וצריך לישבע וליטול. ג) מחלת לי מחלוקת אם דומה לפרעון או לאמנה ורבית. ד) תנאי היה בדבר ודמיא לפרעתי וצריך לישבע ע"כ ונד"ז לרבית ואמנה וכו' לא דמי דהנהו מריע השטר מקוים ולאו כל כמיניה. לפרעון גם כן לא דמי דסתם שטר לפרעון עומד. למחילה גם כן לא דמי דיש לן טענת שטרך בידי מאי בעי. הא לא דמיא אלא לתנאי היה דמדמינן לה לפרעון כמ"ש הש"ך ס"ק כ"ז וגם התם תיקשי ולמה לא העדיפוהו על טענת פרעון ונאמר דנשבע הלוה היסת ונפטר שהרי לא מסייעא טענה דשטרך בידי למלוה ואפ"ה נשבע ונוטל מיהו י"ל קצת דהתם נמי יש סייעתא למלוה בסתימת לשון השטר והו"ל טענת תנאי קצת כמריע השטר מריע ואינו מריע ואכתי לא איפשיטא בעיין:

אך ראיה חותכת מהא דסי' ע"ב סכ"ט מלוה שטוען שאבד המשכון באונס והלוה טוען ברי לי שאתה מכרתו ואכלת דמיו נשבע הלוה היסת ונפטר עכ"ל. והסמ"ע וש"ך חולקים בפי' האי דינא הסמ"ע סובר דאפילו לית ליה מגו דפרעתי אפי"ה נשבע הלוה שבועה דאורייתא כגון שהיה בעדים ולזמן כמ"ש סעיף ב' ס"ק י"ג דמגו לא מהניא אלא לפוטרו משבועה דאורייתא יעו"ש:

והש"ך בסי' כ"ט סתר דבריו והעלה דדוקא היכא דאית ליה מגו הא לאו הכי המלוה נשבע ונוטל. ולכאורה נאמר דדין זה תלי בפלוגתא דלסברת הסמ"ע לעולם הלוה נשבע ונפטר אך היכא דאיכא שטר צריך לישבע שבועה חמורה. ולסברת הש"ך המלוה נשבע ונוטל היכא דאיכא שטר וצריך לומר לדעת הש"ך ז"ל דלעולם היכא דאיכא שטר ביד המלוה נשבע ונוטל ומה שהוזקקו חז"ל לומר בטענה דשטרך בידי מאי בעי משום דטענת הפרעון היא טענה מעליא טובא והיה מן הדין לישבע וליפטר אך בטענה דשטרך בידי וכו' חזרה טענה ריעא אך כל טענות אחרים דמו לטענת תנאי היה דברינו וכמש"ל. ולסברת הסמ"ע נראה דדוקא באומר שערך בידי מאי בעי הוא דנשבע ונוטל או בתנאי היה שמסייע גם כן סתימת השטר אבל במכירת המשכון נשבע הלוה ונפטר זה נראה לכאורה ועדיין צל"ע. שוב דבשטר כ"ע לא פליגי דנשבע המלוה וגובה חובו וראיה לזה טא"ה בב"י סי' קט"ו שכתב הטור שאם הבעל והאשה מחולקים אם עברה על ד"מ שנשבעת האשה וכתב הב"י זה פשוט שהוא כדין מוציא שט"ח על חבירו והלה טוען פרוע וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה