אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן רח

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן רח

סימן רז

שאלה ראובן מסר מודעא בפנינו ששמעון מפייסו למכור לו ביתו וג"ד שאינו רוצה כלל במכירה זו ולא בדמים שמקבל והעדים ידעו כן בבירור אך אונס לא היה מי מהני ג"ד זה א"ל:

תשובה הדבר ידוע שבמכירה לא מהני ג"ד לחוד ובאמת ששום טעם ברור לא נזכר במפרשי הש"ע בזה שמ"ש הסמ"ע בסי' ר"ה ס"ק ח' וז"ל ז"ל הטור דאפי' אם אינו אונס כיון שאמר שאינו נותן מדעתו המתנה בטלה דדוקא לגבי מכר אמרינן כיון שקבל המעות גמר ומקני משא"כ במתנה עכ"ל. ודבריו ז"ל איני מבין דזה שייך באם הי' אונס לחוד שייך לומר דבמכר אמרינן אגב אונסא וזוזי גמר ומקני אבל במחילה ליכא זוזי אבל במודעא לחוד מה שייך לומר גמר ומקני והוא צווח שאינו מקנה ומוסר מודעא. אמת שלפי טעם רש"י ז"ל יש לתרץ על נכון ז"ל רש"י הא דאמרינן מודעא דמאי אי דגיטא ומתנתא גלוי מלתא בעלמא הוא אלא דזביני ופירש"י ז"ל דבמתנה כיון שאינו מקבל ממון המודעא היא ג"מ בעלמא שהוא אנוס שאם לא היה אנוס מה לו לגרש או למה לא יגרש ולא ימסור מודעא ול"ד לזביני דהתם איכא למימר שהוא צריך למעות ומוכר ברצון ומוסר מודעא כדי כשיהיה לו מעות יאמר לבטל המכר ולזה אין מאמינים אותו שהיה אנוס וצריך שידעו העדים ואי לא כתבו הכי לאו מודעא היא זהו תורף פירושו העתיקו הריב"ש ז"ל סי' קכ"ז וסיים וכן עיקר:

הנה מדברי רש"י ז"ל נראה דבין במתנה בין במכר בעי מודעא ואונס אלא דבמתנה אנו אומרים דמסתמא יש לו אונס ובמוכר לא אמרינן הכי דדילמא מוכר משום דצריך למעות. אך בב"י כתב שכל הפוסקים חולקים על רש"י ז"ל דלא כהכרעת הריב"ש ז"ל ולעולם במתנה אפי' ידעינן בבירור שאין לו שום אונס אפ"ה בג"ד לחוד סגי לבטל המתנה ואם כן באמת צריך לתת טעם לחלק בין מכר למתנה. ונראה לתת טוב טעם דידוע הוא דכל העושה דבר על פי מאמר חבירו כגון א"ל עשה דבר פלוני ואקחנו ממך וכיוצא פשיטא שחייב ובג"ד כן הוא שאם אתה אומר דגם במכר מהני ג"ד לחוד א"כ לא שבקת חיי לכל בריה דמשכחת ליה כשהיה צריך למעות ימכור חצירו וקודם ימסור מודעא ושוב כשיהיה לו מעות ישוב ויקח ממנו חצרו ע"י המודעא וזה אינו מודעה כלל שזה דחק עצמו ומכר מלבושיו וכיוצא ואח"כ יחזור ויטלנה זה ממנו. כללא דמלתא שכל שיש הנאה למוכר והיזק ללוקח שנותן מעותיו מודעה חספא בעלמא היא דלא כל הימנו להזיק לאחרים ולהנות לעצמו ואפשר להכניס כל זה בלשון הטור שכך כוונתו באומר דוקא לגבי מכר אמרי' כיון שקבל המעות גמר ומקני ר"ל כיון שקבל המעות והטריח לחבירו לבקש המעות גמר וכו' כן נר' ליישב אף שהוא דוחק קצת הוא מוכרח:

מעתה נראה דבנ"ד דידעו העדים ידיעה נאמנה שלא היה זה חפץ כלל למכור אלא שזה פייסו למכור דלא שייך טעמא שכתבנו דהוי כמתנה ומודעא לחוד מהנייא לבטל מכר זה נראה לכאורה ועדיין צריך חפוש כי הוא לכאורה מלתא דתמיהא ולא נזכרה בפוסקים א' ואחרונים וכולם סתמו דבריהם דמכר לא מהני ביה מודעא לחוד והדברים נראים כמו שכתבנו וצ"ע ואפשר דמ"מ כיון שחשירו נזוק ומזמין המעות לאו כל הימנו להזיק לחבירו מפני הבושת שלו וכיון שנזוק זה בגרמת זה המכר קיים וכן עיקר:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה