משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן קצח
שאלה טופס ק"ע וז"ן במותב תלתא כחדא הוינא והעידה בפנינו אשה א' אשת אברהם ן' אגווילוס על נפשה ועל יהודתה. אחר האיום כראוי באיין יודעת בטיב הידיעה באיין לבניתא די דאנת עוד מראת שאול הנז' מאתת קבל חנוכה די האד חנוכה די גאזית הייא עאמאיין ואח"כ קבל פורים הייא גאלשא ומראת שאול הנז' קדאמאה כא תכדם וזאוו קאלולהא עלא רגלהא שאול אילא זא וקאמת לענדו ורזעית לענדהא תתשאוור מעאהא קאלתלהא נאזלי נמסי מעאה לדוואה נעיס וקאתלהא סיר וכן עשתה מסאת עד עת ערב רזעת בפחי נפש קאתלהא עבלהא לחוויך די כאן עליהא בערמה ומן די משא מא דהאר באופן מן האד שי ענדהא ברור באיין לבניתא מאתת קבל מנו לאיין לבנותא מאתת קבל חנוכה והווא זא כפורים כאמור עכ"ס עדות האשה הנז' אחר האיום כראוי וח"פ תמ"ת בשמנה ושלשים למב"י מגר"ש לפ"ק וקיים ע"כ נמ"כ וחתומים אני ע"ה משה חלואה ז"ל ושאל השואל מי מהני עדות זו להתירא לינשא א"ל:
תשובה על פי העדות הנז' נראה שיכולה האשה הנז' להתיבם דע"כ לא נחלקו הרי"ף והרא"ש אלא באם מהני עד אחד להתירה לעלמא אבל להכניסה לרשות היבם אפי' הרא"ש מודה דמהני ע"א וזה פשוט בש"ע סי' קנ"ח יעו"ש ובב"ש סק"ב יעו"ש וז"ל וכשיש לה בן וע"א מעיד דמת הבן ואח"כ הבעל נאמן וכו' דלהכניסה לרשות היבם נאמן ועיין בפסקי הרא"ש ברמזים מהטור סי' זה. ובאמת שיש להסתפק מאחר שהאשה המעידה לא ראתה כלל שאול הנז' כ"א אשתו יצאה ובאה וא"ל שהוא בעלה רוצה להוליכה עמו והלכה עמו ובאמת שהדעת תורה בפשיטות דאין לחוש כלל ואף דלא ראתה אותו מהני ומ"מ צריך ישוב וחיפוש בפוסקים ועכשיו נ"ל פשוט דמהני דלא יהי אלא עד מפי עד אפי' מפי אשה כשר בעדות אשה להתירה וכ"ש שהאשה מסיחה לפי תומה והיא מילתא דעבידא לאגלויי שלא נחוש כלל שמא אשתו שקרה בלא שום הנאה המגעת לה ולסוף לא רצה ליבם וחלץ לה בפנינו ונסתפקנו מאיזה זמן נחשוב לה הצ' יום אם מזמן ההיתר אם מזמן שהעידו העדים ועלתה הסכמתנו למנות מזמן שהעידו העדים וק"ו הוא מהא דנכתב הגט על תנאי ואח"כ ניתן דמונין משעת הכתיבה וכ"ש הכא דכיון שהעידו העדים הרי היא מותרת אלא שצריכה הוראת חכמים ופשוט: