אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן קלח

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן קלח

סימן קלז

שאלה ראובן משכן בית לשמעון במנה ושוב מכר ראובן הבית לגוי ומת ושמעון טוען לטרוף מקרקעות ראובן מה שהזיקו:

תשובה נראה דאין לשמעון כ"א זכות החזקה של הבית ובשטר זה אינו יכול לגבות מן היורשים דזה הוי כמזיק בעלמא והו"ל מלוה ע"פ שאינה נגבית מהיורשים אלא בא' מג"ד וכן כתב הטור בסי' ס"ו דהמוכר בית ושרפו אינו בכלל אחריות שבשטר וכן פסק בש"ע סי' הנז' סל"ה דמוחל מזיק הוא וכ"כ בסי' קי"ז ס"ו בעשה עבדו אפותיקי מפו' ושחררו יצא לחירות. ובע"ח גובה חובו מהלוה וכותב עליו שטר וטורף מזמן זה השטר ע"כ וכתב הסמ"ע פי' ולא מזמן דהלואה הא' שאותו שטר חשבינן ליה כפרוע באפותיקי של העבד אלא שנתחייב לו הלוה מחדש באשר הזיקו בשחרורו והפקיע שעבודו והו"ל כאלו הזיקו אדם דעלמא ונתחייב לו מעתה מזמן הזיקו ודומה לזה כתב הטור והמחבר בסי' ס"ו כו' עכ"ל. ומשכונה דידן כתבו קדמונינו וכן פשט המנהג דדמיא לאפותיקי מפו' שאם נאבדה לגמרי אבדו מעותיו ואינו נוטל אלא הנשאר קיים ממנה קרקע ועצים ואבנים. וא"כ בנד"ז שעבר בעליה ומכרה לגוים ניחזי אנן אם היה ראובן קיים מהו שיתחייב לו שהרי ידוע מכר הגוים שהחזקה נשארת בידו וקודם שיקנו אותה ישראל נוטל בעל החזקה לפעמים יותר מהגוי בעל הגוף ונראה ששמין לפי העת והזמן כמה יכול אדם ליתן ולמשכן חזקת בית זה לפי מהות הגוי בעל הגוף לפי רכותו וקשיותו ואלמותו המשל ישומו השמאים שיכול למצוא אצל מי שימשכנה בחצי מנה נשאר חצי מנה יתחייב ראובן להחזיר לו ותשאר החזקה ממושכנת בידו בחצי מנה ואם אדם דעלמא מכרה לגוים יעשה דין לבעליה ובעליה יעשה דין עם הממשכן עה"ד האמור וא"כ נמצא שחצי המנה נשאר מלוה ע"פ והוא מלוה חדשה וכותבין לו שטר אחר אך השטר הא' פקע שעבודו לגמרי לגבי המחצית כמ"ש מרן בש"ע. מעתה נראה דאם מת הממשכן ולא נכתב עליו שטר חדש מההיזק טענינן ליתמי ככל מלוה ע"פ דאינה נגבית מהיורשים אלא בא' מג' דרכים דטענינן ליה פרעו בהיזק או שנתרצה להניח המש' על החזקה לחוד או רצהו ברצי כסף להניח המש' כמות שהיא על החזקה לבד ואין כח כלל בשט"ז לגבות בו מהיורשים. והגע עצמך בראובן שמכר בית לשמעון בסך מאה מתקאלים ושוב מכרה לגוים הוא עצמו ועברו ימים ומת האם יעלה על הדעת שיגבה היזקו משאר קרקעות המוכר פשיטא דלא ושטר מש' אינו אלא כשטר מכירה דמכירה דפירות היא ואין בו כח כלל לגבות ממקום אחר דאינו חוב והלואי ואולי תשאר החזקה בידו בסך דמי המש' דיש צד לומר שלא ישאר ממנו אלא רביע והשאר פקע במכירתו לגוי אך נראה יותר דישאר כולו אך דוקא על החזקה. וא"כ בנד"ז הדין נותן שלא ישאר בידו כ"א החזקה ממשכנתא בסך קם לי' דוקא ואם ירצה יפרעו לו הסך הנז' אחר הסרת הניכוי ויסלק מן הבית ומן החנות והדרא ארעא והדרי פרי. אך יש להסתפק במי שלקחו מן הגוי אם נאמר כיון שעברו י"ב חדש נחלטו בידו ולא יוכל עכשיו המערער לסלקו. בזה שמעתי שדנין שאעפ"י שהמערער לא היה לו זכות ולא ידע דיש לו זכות בחזקו' שיסלק הלוקח אפי"ה כיון שעברו י"ב חדש נחלטו הג' רבעי' ביד הלוקח ונשאר ביד היורש רביע ובאמת שק"ק הו"ל לדמותו למצרן דאם שתק מחמת אונס לא אבד זכותו ומה שאומרים דהוי ספק בתקנה גם במצרן היא תקנה ועכ"ז החליט בש"ע לומר דשתיקה מחמת אונס לא אבד זכותו אך י"ל דשאני הכא שקבעו זמן י"ב חדש משמע דוקא בתוך י"ב חדש ואיך שיהיה הוי ספק בתקנה והעמידהו על ד"ת שזכה הלוקח. ומ"מ בנד"ז צריכים להביא ראיה שלקחו מן הגוי דאפשר דהגוי מת ונסתלק מאליו וזכה בעל החזקה שהוא היורש. מיהו בזה י"ל דאם יש עדים ודאי שמכרה לגוי וזה מחזיק ואומר שלקח מן הגוי אין מוציאין מידו מספק והיכא דקיימא ארעא תיקום דוגמא להא דחו"מ סי' קמ"ו סכ"ב והא גרע מיניה דהו"ל ספק וברי. כללא דמלתא שזכו הלוקחים בג' רבעים מהבית והחנות והיורש ברביע בבית והחנות אין צריך לפרעו הסך קם לי' שעל החזקה וגם לפרוע רביע בכל הוצאות שהוציאו על הבית והחנות והוא יתבע אותם ברביע שכירת החנות מיום שנכנסה בידם ותול"מ:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה