אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן קכח

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן קכח

סימן קכז

שאלה ראובן מכר ביתו לגוים ונשארה לו חזקה ועמד שמעון וקנאה מהגוים ולא סלקו בעליה כשגובין השכירות איך יהיה משפט חלוקתם:

תשובה בקצת תקנות כתוב שיפרע לו כפי מה שהיה נותן בעל הבית לגוי וברור הוא שלא פשוט המנהג כן אלא משכירין אותו ונוטל בעל החזקה רביע והקונה ג' חלקיה וכן נראה עיקר דהא כשהיתה ביד הגוי מן הדין היה לעשות כן אלא שמטעין הגוי ואומרים לו שאינו שוה כל כך אבל כשקנאה ישראל חזר הדין לג"ח ורביע דאל"ה נתת דבריך לשיעורין ומי יודע בכמה הגוי מתרצה ברב או במעט ומי יוכל לשער דעת הגוי כמה היה נוטל לדורות עולם ועוד א"כ אם ירצה הישראל הקונה לעשותה אוצר נימא דלקח כח הגוי וכמו הגוי אם עשאה אוצר אבד בעל החזקה חזקתו ה"נ בישראל הא ודאי ליתא ועוד משפט זה דקצת תקנות היכא תקנוה דהשתא הוי כאלו כולה של ישראל בעל החזקה אלא ודאי דאין מתנהגין אלא בג"ח ורביע וכן פסק א"ז זלה"ה בתיקונים הצריכים שיפרע בעל החזקה הרביע ואף כשהיתה ביד הגוי היה הגוי מוציא כל הוצאות זה אינו אלא הטעאה שמטעין לגוים ולעולם יש' והגוי כשותפין ג"ח ורביע ונותן בעל החזקה חלקו בהוצאות וכן פסקו חכמי סאלי ותיטוואן ומראקים ועוד דקדקתי בתקנה וראיתי כתוב בה שלא ישכירנה אחר מיד ישראל הקונה זולת בעל החזקה כמו שהיתה ביד הגוי ונראה להסכימה עם המנהג דהיינו כשבעל הגוף רוצה להשכירו לזולת כן יתן בעל החזקה משום אל תמנע טוב מבעליו אבל לא שיפחות דמיה כמו שהיתה ביד הגוי וגם התקנה ההיא לא נחתמה אלא שחדשוה בשנת אל אחוזתו ואפשר שלא חדשו אלא עיקר התקנה של החזקה ולא לכל פרטיה וגם המחדשים הם אחרונים מהר"ר מנחם סרירו ומהר"ר וידאל הצרפתי זלה"ה ולא פשטו תקנותיהם כאשר פשטו תקנות הקדמונים ואפשר לעירם תקנו ואיך שיהיה כל דבר שאינו מפורש בתקנה העמידהו על דין תורה וכדין סקריקון גופיה בחו"מ רסי' רל"ו שעליה נתיסדה התקנה אין מזה דבר דלעולם הוו כשותפין זה ג"ח וזה רביע במכר או בשכירות. גם מצאתי תקנה אחרת ממהר"ר מנחם הנז' זלה"ה ובית דינו משנת ומטה ידו וכ' חלוקות אחרים ואותה תקנה לא פשטה כלל ולא שמענו מי שדן בה אפי' באתרייהו דמהר"ר מנחם הנז' ובית דינו זלה"ה ולכן העיקר הוא מה שכתבנו ותול"מ כי זהו הטוב והישר בעיני אלהים ואדם משפטים ישרים ותורת אמת כי לעולם אין דינם אלא כשותפין גמורים ומ"כ משם מהר"ר יעב"ץ דאין יכולין בעלי הגוף לתבוע דינא דגא"א ע"כ והוא ז"ל לשטתיה אזיל שפסק גם בהוצאות שלא יתן כלום בעל החזקה. וכבר חלקו עליו רבים ועצומים ופשט המנהג כדבריהם וא"כ גם בדינא דגא"א אית להו וכן פסקו חכמי סאלי לענין גא"א וקיים:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה