משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן קז
מעשה בזקן שמת והניח בת ולבת בן יש שפסקו שיטול שירות זקינו והביאו ראיה מלשון הרמב"ם ז"ל פ' ד' מהלכות כלי המקדש ה"כ כשימות המלך וכו' או הראוי ליורשו וכל הקודם לנחלה הוא קודם. ולי נראה דדוקא שאר יורשים הזכרים דוקא אבל בן הבת כיון דהבת לא חזייא פקעה שירותו וממילא בזה אין לו כלל וכן מוכח לשון הרמב"ם שכללו בהדי כ"ג וכ"ג לא שייכא כ"א יורשיו הזכרים דוקא. וכן מוכח לשון הרמב"ם פ"א מה' מלכים כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות וכו' ובניו הזכרים. ועם שיש לדחות שגם נכדיו הזכרים נקראו בניו ולא כמו שדחו הדוחים דלענין משיחה נקטה דמשיחה כתוב דהוא שבוש דאם באמת זוכה בירושה לא יצטרך משיחה דזהו טעם דאין מושחין מלך בן מלך דאיתא בגמרא דהוריות יעו"ש. אבל האמת יורה דרכו דדוקא זכרים ומטעם שכתבתי וכן עמא דבר ומעשים בכל יום דלמשפחותם לבית אבותם וזה פשוט. ובאמת יש לדקדק בלשון הרמב"ם ז"ל מאי רבותיה דדוד משאר מלכים ונראה לי איכא בינייהו אם לא היה מזרע דוד ראוי ונדחה והיה בנו ראוי חוזרת לו המלוכה משא"כ במלכי ישראל ודו"ק ואם מת והניח בן קטן עיין באשל אברהם א"ח סי' נ"ג וצ"ל דהא דמשמרין לו המלוכה לקטן שכתב הרמב"ם דוקא אם באפשרות לשמור כגון שיכולין העם לסבול בלא מלך וכיוצא או דלכתחלה כך ראוי לעשות ואם לא עשו כן והעמידו אחר פקעה חזקת הא' ודו"ק: