משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן צה
מעשה בא לידי שנקדר בשר החופה את רוב הכרס ולא היה מפולש אבל נחלק עובי הבשר לשנים ובמקום אחר מבפנים נקדר ג"כ כשיעור המטריף באופן שהיו הקדירות זו שלא כנגד זו. ונסתפקתי אם יש להטריף או לא. ונראה פשוט דכשירה וכדקי"ל בריאה בסי' ל"ו. וכתב שם הב"י דאע"ג דאיפשר שהרוח יצא בזה ויכנס בזה לית לן בה. וכן קי"ל בושט סי' ל"ג דאין לאסור אלא מטעם דכיון דאכלה ביה ופעייא ביה איפשר דמתרמו אהדדי משמע דאע"ג דהקרומות נפרדים אין לאסור אלא מטעם דמתרמו ובקורקבן ג"כ מתירין ולכן נראה להכשיר בנד"ז וכן עשיתי מעשה. ואין לחלק ולומר דדוקא התם דהוו ב' קרומות דאדרבה ק"ו הוא ומה התם דכל אבר ניקב לגמרי כשרה מכ"ש הכא כנ"ל. וצ"ע אם יש להכשיר כיוצא בזה בכרס אם ניקבה כעין זה או לא ונראה שיש להקל מדין קורקבן ועיין בש"ך סי' מ"ח סק"א שכתב ולפי"ז ב"ה שניקבו ב' עורות זה שלא כנגד זה משמע כמ"ש ולכאורה צ"ע דמה ב' עורות שייך בב"ה ואיפשר דמיירי בכה"ג ודו"ק: