משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן פא
ביוה"כ לקס"ת אירע לי שהיה יוה"כ בשבת וצריך הייתי לקרות בפרשת אחרי מות ז' עולין ושגיתי וקריתי עם החמישי עד תטהרו כמו שהוא המנהג ביוה"כ בחול ולא נשארו בפ' אלא ד' פסוקים ואז קריתי עם הו' ב' פסוקים ממה שקרא החמישי והוספתי פסוק מד' הנשארים ומיוסד עפ"י הדין ש"ע קל"ז ס"ו הקורא בתורה וכו' עד חוץ מפרי החג דלא אפשר עכ"ל ולכאורה קשה רישא לסיפא דמרישא משמע דאפי' לא אפשר בעינן ב' לפחות ובפרי החג ליכא שום תוספת. ולכן נראה דהכל תלוי בלא אפשר וסוף דבר אם קרא מה שאפשר לקרות אם ב' ב' ואם א' א' ואה"נ אם אי אפשר לגמרי עולה אפי' לא קרא כלל. ולהכי קאמר ברישא או ב' במקום דלא אפשר פי' דלא אפשר בשלשה אלא בשנים קורא ב' ולזה קאמר בסיפא חוץ מפרי החג משום דלא אפשר אפי' בא' ובהכי ניחא מה שהקשה הט"ז שם דהאי סיפא יתירא דלפי מ"ש צריכה וצריכה דאפי' אין שם תוס' כלל עולה במקום דלא אפשר. ועכ"ז שפיר עשיתי מה שעשיתי ביוה"כ וק"ל. אלא שלא הייתי צריך לזה דמפטיר עולה למנין ז' כמ"ש הטור ה' שבת: