משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן עח
תמיד הוקשה לי בתבשיל שנתבשל קודם פסח בכלי חמץ אמאי לא יהיה מותר לאכלו בפסח דהו"ל נותן טעם בנותן טעם דהיתרא ועיין סי' תמ"ז סעיף ה' בהג"ה. ועכשיו בלמדי מסכת חולין ראיתי שודאי מהדין אסור דהא דדגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח הוא דאמרינן דטעם שני דהיתר לא יתן בג' ולכן אף דדגים אית בהו טעם בשר. דהא משנה ערוכה היא קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם. מ"מ הדגים לא יתנו טעם בכותח והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ועיקר האיסור הוא שיתערב טעם הבשר בכותח. הא לאו הכי אעפ"י שאסרו חכמים לאכול חלב עם בשר ביחד לא אסרו אלא בשני דברים שאם נתבשלו יחד יבא לידי איסור דאורייתא על ידי ערובם. וא"כ בתבשיל שנתבשל קודם פסח שיש בו טעם ב' אסור לאכלו בפסח דהא הטעם הב' יש בו ממש ואין הכי נמי אם אותו תבשיל לא היה בו חמץ אלא שקיבל טעם החמץ ובשלוהו עם תבשיל מצה שרי אותו תבשיל בפסח המשל בשלו פולין בקדרת חמץ קודם פסח ולקחו הפולין וערבו אותן עם תבשיל מצה נוטל הפולין והתבשיל מותר דהפולין עצמם יש בהם טעם חמץ אלא שאין נותנין טעם. ולזה כתב בהג"ה דשומן מהותך בכלי חמץ אסור מדינו. ואין להקשות גם בשאר איסורין נאמר כן. ויש לומר דאין הכי נמי דמדאורייתא ודאי אין לחלק אלא שמדרבנן החמירו ולא החמירו אלא במלתא שהיא אסור: