משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן לב
נסתפקתי באיש נואף באשת רעהו והיא ישינה ולא הרגישה כלל והיא היתה מרוצה לו קודם שישנה אם תיאסר או לאו את"ל לא אם ישנה אדעתא דהכי לבא עליה בעת שינתה כדי שתהיה כאנוסה וצ"ע (עי' באה"ט א"ה סי' י"א סקי"ח) ונ"ל לפשוט זה מהא דאמרינן במגילה באסתר כשהלכה אצל אחשורוש לבקש על ישראל א"ל וכאשר אבדתי אבדתי ודרשו אבדתי ממך עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון ע"כ ושם על הביאה ודאי אסתר אנוסה שלא היה רצונה כלל בביאתו ושכיבתו אלא שבעל כרחה מוכרחת להשמע לו אלא שאפ"ה נקרא ברצון כיון שהיא הלכה אליו מעיקרא וגרמה ברצונה שיבא האונס אח"כ ומזה יש ללמוד לנד"ז כיון שברצונה גרמה לאונס שיבא מיקרייא כרצון ואסורה כנלע"ד. ועיין א"ה סי' ז' סי"א בהג"ה ומ"ש שם ודו"ק:
א"ה נראה דלא דמי לענין אסתר דהתם בשעת מעשה היתה מורגשת וניהנית והו"ל כרצון משא"כ בישנה] נראה דאסתר ח"ו שהיתה נהנית ומה בכך אם מרגשת אלא טעם האיסור כמ"ש הרב ז"ל: