אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן ל

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן ל

סימן כט

ראובן משכיר ביתו של שמעון ונתן לו שמעון שוכר את לוי ונקש"מ לוי בשכי' המשכיר כימ"ה ועמד שמעון ומכר את הבית לגוים באופן שנשתקע ביד הגוי והנה ראובן תובע לשוכר שיפרע לו השכירות ההיא השיב לוי הבית כבר נשתקע ביד הגוי פנה לי הבית ואני אתן שכירותו וראובן טוען כבר נתחייבת לי בשכירות הבית ה"ס ה"פ נראה דאין בדבריו ממש וטענת לוי טענה דלא נתחייב לו אלא כשיוכל לדור בבית משא"כ השתא דהרביץ לו ארי בבית דדמי לנפל או נשרף וזה פשוט. אלא ששמעתי באומרים לחייב השוכר מכח שכתוב בשטר ה"ס ה"פ ואמרינן דהאי לישנא לא היה צריך לכתוב דכך הוא הדין אלא שכתבו לטפויי כה"ג. ואין זה כלום דכל כי האי אינו אלא לשופרא דשטרי. ואף דלפעמים אמרינן דכל לישני יתירי לטפויי כבר חילק הר"נ ז"ל בחידושיו הביאו הרדב"ז ח"א סי' פ"ז וז"ל כי אמרינן לישנא יתירא לשופרא דשטרא ה"מ גבי לוקח דאתי לאפוקי מחזקת מוכר אע"ג דלא צריך לפרושי קא מפרש בהדיא לפי שהוא חושש דאפילו יסתפקו בדבר יעמידו בחזקת מוכר וחייש לב"ד דלא גמירי. אבל מוכר שהוא מוחזק למאי חייש הרי אין הדבר מצוי שיהיו ב"ד טועין שיוציאו הדבר מחזקתו שלא כדין וכו'. וזהו כלל גדול בדינין הללו דכל לישנא יתירא דא"ל מוכר דלא צריך לטפויי קאתי אבל כי א"ל לוקח לשופרא דשטרא איכוין עכ"ל, מינה משמע לנ"ד דכתב ליה משכיר שהוא המוציא מחבירו השוכר לא אמרינן דאתא לטפויי אלא שחשש פן ב"ד יסתפקו ויעמידו הממון בחזקת השוכר הוצרך לכתוב ולשופרא איכוין ולא לטפויי דהרי המשכיר במקום הלוקח והשוכר במקום המוכר לגבי המעות דלגבי הקרקע בהפך מ"מ זיל בתר טעמא ודו"ק:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה