משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן ז
כל הטוען טענה שזוכה בה בדין אלא שאנו יודעין. שאין כוונתו על אותה טענה אלא על אחרת שאינו זוכה בה בדין אין לדון ע"פ אותה טענה. המשל בזה כגון שטען שחבירו מזיק לו בהיזק ראייה וטען שיעשה מחיצה וכיוצא ואנו יודעין שבודאי אין לו קפידא בהיזק ראייה ולא איכפת ליה אלא שיש לו סיבה אחרת נראה דאין לכופו וראיה מהא דאיתא ביבמות ובטא"ה סי' קנ"ד ס"ז בטוענת בעינא חוטרא לידא ואם מזכרת כתובה אין כופין יעו"ש כנ"ל וצריך ישוב: