אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב שמעתתא דשבועה › פרק כז

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דשבועה · פרק כז

פרק כו

א) איתא בב"מ דף ל"ה השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל ישלם לשוכר אמר ר' יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו אלא תחזיר פרה לבעלים עכ"ל המשנה ובגמ' שם איתא אמר ליה רב אידי בר אבין לאביי מכדי שוכר במאי קנה להאי פרה בשבועה ונימא ליה משכיר לשוכר דל אנת ודל שבועתך ואנא משתעינא דינא בהדי שואל אמר ליה מי סברת שוכר בשבועה הוא דקא קני לה משעת מיתה הוא דקני ושבועה כדי להפיס דעתו של בעל הבית עכ"ל הגמ' והדבר צריך ביאור למה לן שום קנין שיקנה השוכר או משעת שבועה או משעת מיתה תיפוק ליה דאפילו אם לא קנה השוכר כלל לא משעת מיתה ולא בשבועה ג"כ איתא להך דינא דמתניתין כמו שפירש"י במתניתין דכיון דהשוכר אינו חייב באונסין הרי נפטר השוכר מהמשכיר אבל השואל כיון שהוא חייב באונסין מחויב הוא לשלם לשוכר ולמה לן שום קנין כלל.

ב) ונראה ע"פ מה ששמעתי שהעולם מסתפקים אם ראובן הכניס את ביתו של שמעון בטטראכאוואיע אבשצעסטווא שיקבלו עליהם אחריות משרפה, וראובן בעצמו משלם להם בעד האחריות שהם מקבלים עליהם שאם ישרף ביתו של שמעון תשלם הסטראכאוואיע אבשצעסטווא, ואח"כ נשרף ביתו של שמעון שמעתי שהעולם מסתפקים למי שייך הכסף שהסטראכאוואיע אבשצעסטווא משלמין יש מקום לומר שהכסף שייך לראובן שהרי ע"י מעשיו וע"י השתדלותו הכניס את הבית הזה להסטראכאוואיע אבשצעסטווא שהם יקבלו עליהם את אחריות השרפה כי שמעון מצדו לא הכניס את ביתו להם שהם יקבלו עליהם אחריות השריפה וגם ראובן מכיסו משלם להסטראכאוואיע אבשצעסטווא בעד האחריות שהם מקבלים עליהם כשישרף הבית לכן יש לומר שהכסף שהם משלמין לאחר השרפה שייך לראובן, ויש מקום לומר שהכסף שמשלמין הסטראכאוויע אבשצעסטווא שייך לשמעון כיון שהבית הוא של שמעון, והסטראחאוויע אבשצעסטווא כשהם משלמין בעד הבית הנשרף משלמין ולא בעד כסף האחריות, שהרי אם לא ישרף הבית לא ישלמו כלל אף שראובן משלם להם כסף האחריות, וכיון שהם משלמין בעד הבית הנשרף לכן שייך הכסף שהם משלמין לשמעון כי בעד הבית הוא עיקר תשלומיהם של הסטראחאוואיע אבשצעסטווא, ותשלומי ראובן שהוא משלם להסטראחאוויע אבשצעסטווא אינו אלא סבה וגרמא בעלמא דמשו"ה משלמין הסטראחאוויע אבשעצסטווא משום שראובן משלם להם, אבל הם משלמין בשביל ביתו של שמעון שנשרף לכן יוכל היות שהכסף שהם משלמין שייך לשמעון.

ג) ומדברי הגמ' הזאת יש להוכיח שהכסף שמשלמין הסטראחאווריע אבשצעסטווא שייך לשמעון, שהרי גם כאן הכניס השוכר פרתו של המשכיר כמו בסטראחאוואיע אבשצעסטווא במה שהשאיל השוכר את הפרה לאחר והשואל חייב כשמתה כדרכה והשוכר משלם לשואל מכיסו דמי האחריות שהרי השוכר כבר שילם למשכיר בעד המאה יום אשר שכר מהמשכיר ואותם המאה יום כולם או מקצתן נותן השוכר להשואל ובשביל זה מקבל השואל עליו חיוב אחריות של פרתו נמצא שהשוכר הכניס פרתו של המשכיר אצל השואל כמו בסטראכאוואיע אבשצעסטווא שיקבל עליו השואל האחריות של מיתה כדרכה ע"י מלאך המות וגם השוכר משלם מכיסו להשואל, ואפילו הכי חזינן דס"ל להגמ' דדוקא אם השוכר קנה לה להאי פרה או בשבועה או משעת מיתה דוקא משום זה השואל משלם לו לשוכר משום דכיון שהפרה היא של השוכר לכן השואל משלם ליה לשוכר משום שמשלם לו בעד פרתו של עצמו של השוכר אבל אם השוכר לא קני לה להאי פרה ואין הפרה בעצמה של השוכר אין השואל משלם לשוכר דנהי שהשוכר השתדל שהשואל יקבל עליו אחריות של מיתה כדרכה וגם השוכר מכיסו משלם להשואל שיקבל עליו אחריות מ"מ כיון דעכ"פ השואל משלם בעד פרתו של המשכיר לכן שייך הכסף להמשכיר כמו שכתבנו לעיל כיון שהסטראכאוואיע אבשצעסטווע משלמין בעד ביתו של שמעון לכן שייך הכסף לשמעון א"כ כאן נמי כיון שהשואל משלם בעד פרתו של המשכיר לכן שייך הכסף להמשכיר לזאת הוכרח הגמ' לומר שהשוכר קנה לה להאי פרה או משעת מיתה או בשבועה וכיון דהפרה של השוכר היא לכן השואל משלם לשוכר, אבל מה שהשוכר גרם שהשואל קבל עליו אחריות של מיתה כדרכה שאין זה אלא גרמא וסיבה שבשביל זה ישלם השואל ועיקר התשלומין בעד הפרה הוא או בעד הבית הנשרף והדבר תליא של מי היא הפרה של השוכר או של המשכיר ושל מי הוא הבית של ראובן או של שמעון, ושם שהבית הוא של שמעון ואין לו לראובן שום קנין בהבית לכן שייך הכסף לשמעון וכאן שהשוכר קונה את הפרה שייך הכסף להשוכר כן יש להוכיח ממילתא דרבנן ובנידון דידן לענין בית בודאי אין לו לראובן שום קנין בביתו של שמעון דדוקא שוכר ששכר את הפרה ומשך אותה לקנין שכירות וכיון שהשוכר פטור ממיתה כדרכה ומשאר אונסים נמצא שבמשיכתו קונה אותה תיכף שאם תמות או תאנס תהיה כשלו ויפטור מתשלומיה לכן יש לו קנין להשוכר בהפרה משא"כ בבית שלא עשה ראובן שום קנין בביתו של שמעון לכן בודאי אינו קונה אותה ושייך הכסף לשמעון בעל הבית ולא לראובן.

ד) וכן ממילתא דר' יוסי יש להוכיח כן לכל הפירושים דהתוס' שם ד"ה תחזיר כתבו דמשו"ה ס"ל לר' יוסי תחזיר פרה לבעלים הראשונים משום דס"ל דשוכר לא קני אלא בשבועה ומשכיר אומר לו דל אנת ודל שבועתך ומשתעינא דינא בהדי שואל ע"ש בתוס' אלמא דס"ל לר' יוסי ג"כ דמשום זה שהשוכר גורם שהשואל ישלם כשמתה כדרכה משום זה עדיין לא זכי השוכר בדמי האחריות שמשלם השואל אע"ג שהשוכר עושה כל האחריות הזה של השואל שהרי במעשיו ובהשתדלותו גורם השוכר לזה שהשואל ישלם בעד הפרה כשמתה כדרכה וגם מכיסו משלם השוכר לשואל בעד קבלת האחריות מ"מ הכסף אינו שייך להשוכר לר' יוסי משום דס"ל דלא קנה השוכר קודם השבועה לכן אומר לו המשכיר לשוכר דל אנת ודל שבועתך אלמא שכל זמן שלא קנה השוכר את הפרה אינו מגיע לו דמי האחריות א"כ התם נמי אע"פ שראובן משלם להסטראכאוואיע אבשצעסטווא את השכר שיקבלו עליהם אחריות על אותו של שמעון מ"מ כיון שהבית בעצמו הוא של שמעון לכן מגיע כסף האחריות לשמעון שהוא בעל הבית ולא לראובן המשלם להסטראחאוואיע אבשצעסטווא שיקבלו עליהם האחריות.

ה) וכן ממה שכתבו הרא"ש ושאר פוסקים דטעמא דר' יוסי הוא משום דחשיב השוכר כאלו השאילו בשליחות המשכיר הלכך דין המשכיר עם השואל ע"ש ברא"ש גם מדבריהם יש להוכיח כמו שכתבנו דמה שהשוכר משלם לשואל ומשתדל שהשואל יקבל עליו אחריות של מיתה כדרכה לאו כלום היא ואין השואל מחויב לשלם בשביל זה לשוכר רק לבעל הפרה שהוא המשכיר א"כ גם בנידון ספיקתנו שראובן הכניס ביתו של שמעון בסטראחאוואיע אבשצעסטווא שיקבלו עליהם אחריות משרפה וראובן משלם להם שכר האחריות שהם מקבלים עליהם מ"מ כשנשרף הבית שייך הכסף לשמעון הבעל הבית ולא לראובן המשלם להסטראחאוואיע אבשצעסטווא את שכרם דאם נימא דהכסף ישלמו לראובן ולא לשמעון הבעל הבית משום שראובן עושה ומשלם שכר האחריות לסטר' אב' א"כ כאן נמי אמאי לא ישלם השואל השכר לשוכר, נהי דחשיבי כאלו השאילו בשליחות המשכיר אבל מ"מ כיון דעכ"פ השוכר משלם להשואל ומשתדל שיקבל עליו השואל אחריות של מיתה כדרכה א"כ יש לנו לומר שהשכר ינתן לשוכר כמו ששייך השכר לראובן כשנשרף ביתו של שמעון משום שכרו שמשלם לסטראכאוואיע אבשצ' כן יש לנו לומר שהשכר שהשואל משלם כשמתה פרתו של המשכיר הוא שייך להשוכר בשביל שהוא משלם להשואל את שכרו שיקבל עליו אחריות על פרתו של המשכיר.

ו) אלא ודאי מוכרחין אט לומר דכסף תשלומי האחריות משרפה או ממיתה כדרכה זהו שייך להבעלים לבעל הבית שנשרף ביתו ולהמשכיר שהוא בעל הפרה ולא להמשלם להשואל ולהסטר' אבשצעס' שיקבלו עליהם את האחריות, וצריך לומר דס"ל להרא"ש וסיעתו דכיון דנחשב כאלו השוכר השאילו בשליחות המשכיר לכן לא קנה השוכר כלל לא משעת מיתה ולא בשבועה שהרי השואל קם במקום השוכר ונחשב השוכר כמאן דליתא ולא קנה השוכר כלל לא משעת מיתה ולא בשבועה לכן השואל משלם למשכיר דכיון דמה שהשוכר משלם להשואל ועושהו שיקבל אחריות זהו לאו כלום הוא כמו שכתבנו לעיל שאין הדבר תלוי רק אם השוכר קונה את הפרה או לא וכיון דנחשב דהשוכר משאילו בשליחות המשכיר ולא קנה השוכר את הפרה לכן השואל משלם למשכיר ולא לשוכר.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה