אור ברסלב

משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל

ראש השנה · מלכיות

כל מי שזכה להכרה במלכות ה' בראש השנה - יזכה לעזר ה' לכל השנה

עוד כתם בספר ''אור יחזקאל'': עוד מעקרי עבודת ראש השנה הוא: אמרו לפני מלכיות, כדי שתמליכוני עליכם. וענין מלכיות האמונה ביחוד השלם, להאמין כי אין עוד מלבדו. וכתב הרא''ש בארחותיו (סי' כה), להאמין בהשגחתו הפרטית, ובזה תקים בלבבך היחוד השלם, להאמין בו כי עיניו משוטטות בכל הארץ, ועיניו על כל דרכי איש, ובוחן לב וחוקר כליות. ובאמת דלשון זה, דהקדוש ברוך הוא בוחן לב וחוקר כליות הוא, רק לשבר את האזן ולקרבו להבנתנו. אך היחוד השלם הוא האמונה, שהלב והכליות עצמם הם רצון ה' יתברך, ואין שום תנועה וזיז במחשבת הלב ללא הקדוש ברוך הוא, כי הוא הכל, דאין עוד מלבדו. והמאמין ביחוד, מובנת לו יסוד המשפט, וזה עקר הראש השנה והאמונה שאין עוד מלבדו, וזה יסוד הזכרונות, וכנאמר בתפלת מוסף דראש השנה: ''אתה זוכר כל מעשי עולם, ופוקד כל יצורי קדם, כי אין שכחה לפני כסא כבודך, ואין נעלם מנגד עיניך, אתה זוכר את כל המפעל'' וכו' ''הפנקם פתוח והיד רושמת, וכל מעשיך בספר נכתבים'', וזו היא עבודת ההכנה בימי האלול, להשיג ידיעות אלו של אמונה והשגחה.

ובאמת, דהאמונה ביחוד השלם הכרחית לעבודת הראש השנה אף מצד אחר. הזכרנו במאמרים הקודמים, כי עקר סכנת האדם היא האמתלאות והתרוצים שיש לו לאדם לתרץ דרכיו, בגדר כל דרך איש זך בעיניו. הסבה לתרוצים אלו נובעת, כי המעשה הוא נגלה, אך הלב נסתר, ואין מכיר צפונות ומחשבות האדם, ולכן מתרץ הוא במחשבתו את מעשיו הגלויים, ואין מעמידו לומר כי טעות בידו, ורק אמתלאות שוא היא תרוצו. ולכן, לו היתה משרשת בקרבנו האמונה ביחוד, שהקדוש ברוך הוא בוחן לב וחוקר כליות והכל גלוי לפניו, לא היה מקום כלל לתרוצים ואמתלאות, שאף תרוצים אלה גלויים לפני הקדוש ברוך הוא, והוא היודע אמתותן.

והכרה זו היא יסוד ראש השנה, כי הוא מלכיות: ''אמרו לפני מלכיות, כדי שתמליכוני עליכם''. באור מלכיות הוא, לקבל בהבנה את כל הנאמר בתפלת ''ונתנה תקף''. וזה יסוד היחוד השלם שמקבל עליו מלכיות, שאין כל מקרה בעולם, והכל הוא משפט ה'. וכאשר האדם זוכה וחי על פי אמונה זו, בזה מקים הוא רצונו, וזה הוא כבודו, והיא כל תכלית הבריאה, שנברא לכבודו יתברך, והחיים על פי האמונה במלכות היא כבודו.

ובעת שיגיע האדם להכרה אמתית במלכות, יירא ויפחד שמא לא יזכה בדין. האומר ''שלום יהיה לי'' ובטוח בזכותו בדין, אין זה רק חסר יראה, אלא אף ראיה כי אינו מאמין במלכיות, כי כאשר הכרתו במלכות אמתית, ויודע כי אין עצמיות, והכל מחיב הוא לה' יתברך, ממילא סבור כי לעולם אינו יוצא ידי חובתו, שמכיר הוא בגדל החובה המטלת עליו. ולכן מצינו בחז''ל הפחד הגדול שהיה לרבן יוחנן בן זכאי לפני פטירתו, ואף לאחר תשובה חשש רבן יוחנן בן זכאי שלא תועיל, כי בהכירו במלכות ובגדל התביעה המטלת על האדם, ידע שלצאת ידי חובת המלכות קשה הוא מאד.

העצה הגדולה שנתן לנו ה' יתברך בראש השנה להגביר היראה בקרבנו, היא הכרת המלכות. ''אמרו לפני מלכיות, כדי שתמליכוני עליכם''. מלכיות פרושה שאין עצמיות כלל, וכל רמ''ח איבריו ושס''ה גידיו כפופים למלכות. ונתן לנו הקדוש ברוך הוא את יום ראש השנה, שהוא יום המסגל למלכות, ובעת אשר האדם קבל איזה שיכות למלכות, רחוק הוא מהחטא, וקרוב הוא לתשובה.

הלוצאטו (בדעת תבונות) מבאר, שכל יסוד הבריאה, התכלית והסוף, הוא שיגיעו הכל להכרה ש''אין עוד מלבדו'', והינו שאין שום פעלה בבריאה מלבד ה' יתברך. ואין שום ממשות בעולם, רק רצונו יתברך. וכשם שאמרינן בתפלת ''ויברך דויד'': ''לך ה' הגדלה והגבורה וכו', ואתה מושל בכל, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש'', ויסוד זה הוא הנקדה שבכל הבריאה כלה, שיהיה הכרה חושית שאין עוד מלבדו. וזה הוא ראש השנה, שכל התכלית הנ''ל חיבת לצאת מיום ראש השנה, שנגיע להבין יסוד המלכות, ובאמת מצב האדם הוא שרחוק מאד מהאמונה במלכות, וכל כלו הפוך האמונה, ואת אותה ההתקשרות שיש לאדם עם מחשבת כחי ועצם ידי, כמעט ואי אפשר לעקרה. וכל זה הוא מעבודת היום לעקר מחשבות אלו, ולנטע בלבבו את היסוד של ''אין עוד מלבדו''.

תוכן העניינים

משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה