משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל
ראש השנה · מדרגה ב: בטול הרצון, כאשר ה' יתברך אינו רוצה בכך
כלומר, שכל רצון לעשית רע מתבטל בתחלתו, מכיון שברור לו שזה נגד רצון ה', והוא ירא ה' מאד, ולכן הוא יודע ומרגיש, שכל הצלחה שיפיק מהרע, הוא כאין כנגד ההפסד הרוחני והענשים שיקבל, וידיעה זו מבטלת ממנו כל חשק ורצון לרע, עד שמגיע למדרגה שאינו יכול לעשות רע, כמו שכתוב (דברים יב, יז): ''לא תוכל לאכל בשעריך'', ובאר רש''י: ''יכול אתה, אבל אינך רשאי''. ואם כן, מדוע כתבה התורה 'לא תוכל', כי על האדם להגיע למדרגה שלא יוכל לעשות כנגד רצון ה', כאלו הדבר בלתי אפשרי בטבע, ואם כן, בודאי לא יחפץ כלל ברע. כעין זה באר האבן עזרא (שמות כ, יד) איו אסרה התורה על האדם לחמד, שהרי זה בטבע האדם לחמד, כי ''איך יהיה אדם שלא יחמד דבר יפה בלבו, כל מה שהוא נחמד למראה עיניו?'' ועל כך השיב במשל, לכפרי שראה בת מלך יפה, בודאי לא יחמד לקחתה לו לאשה, כי ברור לו שזה דבר לא מציאותי, ולכן מסלקו ממחשבתו ומרצונו. כך לא יחמד אדם דבר שאינו שלו, ''כי אשה יפה, או ממון, לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו, רק כאשר חלק לו ה'... על כן הוא ישמח בחלקו, ולא ישים אל לבו לחמד ולהתאוות דבר שאינו שלו, כי ידע שה' לא רצה לתת לו, לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ובתחבולותיו''. דהינו, מכיון שפשוט לו שאינו יכול לקבל דבר של חברו שלא כרצון ה', לכן אינו רוצה. זהו הסוג השני בהמלכת ה' יתברך עליו.