משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל
עשרת ימי תשובה · סכנת האינו זהיר במעשיו בעשרת ימי תשובה
כל עשרת ימי תשובה, אומר הגאון רבי אהרן קוטלר בספרו ''משנת אהרן'' (ח''ב עמ' רז), הם ימי הדין, והמלך יושב בהם על כסא דין. לפיכך, מי שלא אמר ''המלך הקדוש'' בעשרת ימי תשובה, חוזר כמו בראש השנה וביום הכפורים. גם קרבת ה' יתברך נמשכת בכל עשרת הימים הללו. לפיכך יש להזהר לבל ישתלט עלינו, חס וחלילה, רפיון של ''סוף הזמן''. ובאמת אין אלו ימים של סוף זמן, אלא ימים של התחלה התחלת השנה הבאה עלינו לטובה. ואם עושים אנו בתחלת שנה דברים לסימן טוב, כי ''סימנא מלתא היא'' (הוריות יב, א), בודאי שיש להתחזק בתחלת השנה.
ידוע מה שמובא בירושלמי (מסכת שבת פ''א ה''ה), שמי שאינו יכול להזהר באכילת חלין בטהרה, יזהר בכך לפחות בימים אלה. וכן כתבו הפוסקים לענין אכילת פת פלטר של עכו''ם. הרי שאף בענין שאינו מקבל על עצמו להזהר במשך כל השנה, מחיב להזהר בימים אלה. וראה עוד בהלכות תשובה להרמב''ם (פרק ג הלכה ד). הענין בהנהגה זו הוא, שהיא מורה על קבלת על מלכות שמים ואימת הדין במקצת, וזה בנוסף לעצם המצוה שיתכן שהיא תהא המכריעה את דינו לכף זכות. ואם לא יוסיף זהירות, יש בזה גדר של בזיון, חס וחלילה, כלפי קדשת הימים, וכל שכן אם לא יזהר בגופי תורה, שכן זוהי קטגוריה גדולה, חס וחלילה.
דומה הדבר לאיש העומד בפני שופט, ואינו מתנהג בדרך ארץ הראויה. בהתנהגותו הוא מראה שאינו חושש כלל מהמשפט, וזה גופא מהוה קטגוריה עליו ומחמירים בדינו. מה שאין כן כאשר הוא מגלה הכנעה ומשתדל ברצוי ופיוס למי שחטא כנגדו, הרי זו סנגוריה גדולה עליו. לכן הזהירות היתרה בימים אלה חשובה ביותר, וצריך להתחזק בכל האפשר. וביותר יש להזהר מבטול תורה, וזכות התורה עולה על כלנה.