משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל
עשרת ימי תשובה · דרשו ה' בהמצאו החיוב גדל כאשר קל יותר לקים
שכר המצות נקבע, כידוע, לפי הצער שבקיומן, וכמאמרם באבות (פ''ה) ''לפום צערא אגרא''. באותה מדה גם הענש של בטול המצות יחשב על פי הקשי שבקיום המצוה. ככל שקל יותר לקים את המצוה, כך יגדל גם עון בטולה, כמבאר בגמרא: ''תניא, היה רבי מאיר אומר: קשה ענשו של לבן יותר מענשו של תכלת'' (מנחות מג). וזאת משום, שקל יותר להשיג חוטי ציצית לבנים מאשר פתיל תכלת.
אף בענין התשובה יש זמנים שבהם קל יותר לשוב, וממילא, מי שנמנע מלשוב באותם זמנים ענשו גדול יותר. ואימתי זוכים אנו לזמנים אלה? על כך למדנו בגמרא: ''כה' אלקינו בכל קראנו אליו'', וכתיב: ''דרשו ה' בהמצאו'' [מפרש רש''י: פעמים שאינו מצוי], התם ביחיד הכא בצבור. ביחיד אימת? [רש''י: אימתי גם ליחיד מצוי לו הקדוש ברוך הוא ?] אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים (ראש השנה יח.). והרמב''ם כתב: אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר: ''דרשו ה' בהמצאו'' (הלכות תשובה פרק ב).
נתבאר כאן, שבעשרת ימי תשובה קל יותר לשוב אל ה', כי אז הקדוש ברוך הוא מצוי וקרוב. ולכן, מי שאינו שב בימים אלו, יגדל עונו וכבדה חטאתו מאד. (לקח טוב).