משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל
חג הפורים · מעשה אבות עשו בנים
המן הרשע, מבני בניו של עמלק, חזר על תופעת אבותיו. מה היה חסר להמן, הלא קבל טבעת המלך, כמו שנאמר:
''ויסר המלך את סבעתו ויתנה להמן'' (אסתר ג', י').
גדלו המלך אחשורוש על כל שריו, וכנאמר:
''גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו'' (אסתר ג', א').
צוה שכלם יכרעו וישתחוו להמן, וכנאמר:
''וכל עבדי המלך... כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך'' (אסתר ג', ב').
אולם: ''ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה''
זהו שהעבירו על דעתו, את הגאוה היהודית לא היה המן יכל לסבל בשום אפן. וכמו שאבותיו - עמלק - לא יכלו לסבל לראות את כבודן וגאותן של ישראל ביציאת מצרים ויחודם על פני כל אמות העולם.
וזהו כל רצון העמים, ובפרט עמלק וזרעו, לבטל יחודיותנו וגאותנו, ועז רצונם לראותנו עם ככל העמים. וזהו שזעק המן למלך אחשורוש:
''ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים... ודתיהם שנות מכל עם'' (אסתר ג', ח').
וכמו שמובא במדרש, שטען המן למלך, עם זה משנה הוא, אין תועלת ממנו למלך, מתבטלים מעבודתם, פעם בשביל ששבת היום, פעם בשביל שפסח היום, ויש להם דת משלהם, ואת דתי המלך אינם עושים, מתיחדים ומשמרים הם את דתם ומבטלים כל דת אחרת מפני דתם.
''קנאת הדת'' הקנאה הקשה מכל הקנאות (רמב''ם, מורה נבוכים).