משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל
אלול · סדר עבודת ה''אלול'' בזמננו - להתחיל מאהבת ה' ומזכרון טובותיו עלינו
האמת היא, שבדור תהפוכות, שסדרי חייו והלך מחשבותיו והרגשיו נהפכו שכן הרגשים שהיו מעוררים בעבר יראה מפחד ה' וענשו, חלפו ואינם גם סדר העבודה והתשובה הפוך הוא. במקום שלפנים היתה הראשית היראה והפחד מיראת הענש, כיום יש להתחיל מהאהבה, דהינו, מזכרון טובת ה' עלינו ומזכרון אהבתו. וכבר גלו לנו קדמונינו, כי ''אלול'' נרמז ב''אני לדודי ודודי לי'', שהוא פסוק בשיר השירים שכלו אהבה. כמו כן כמה עמקה היא מחשבת קדמונינו וידיעתם את נפשנו בהנהיגם לומר בבקר ובערב מזמור ''לדוד ה' אורי וישעי'' כדי לעוררנו אל התשובה. במזמור זה אין זכר ליראת הענש, אלא כלו בטחון, אהבה ודבקות ה'.
אמנם יתכן שתקנת אמירת מזמור זה שכלו בטחון, היא לאזן את הפחד והיראה העלולים לבא מכח תקיעת השופר. לפיכך תקנו לומר המזמור הזה, כדי שלא נבא לידי יאוש מרב פחד ואימה. מכל מקום נראה שכונו גם לטעם שעומדים אנו לבאר להלן, שאם לא כן הרי אין טעם לאמירת מזמור זה בימינו לאור מצבנו, שאין בו חשש שנגיע לפחד ויראה יתרה. הטעם הוא, אפוא, שאם יזכר בכל הדורות חסד ה' וטובו עלינו, תתעורר אפלו בדורנו חמלת אדם על עצמו ויתחיל לבקש דרכים להצלת נפשו מני שחת. ולכן חשוב להזכיר ''כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני'', שכן מבאר בח ''ל, שדוד נע ב עוד בראשית יצירתו (עיין רש''י), ורק ה' אספו.
מכאן נלמד על האהבה היתרה שאוהב ה' את ברואיו, ובמיחד את עמו ישראל שנתן להם בחמלתו את תורתו. (לקח טוב)