אור ברסלב
משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל אלול › להכניע מדת ''בשרירות לבי אלך'' - קבלת תוכחה

משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל

אלול · להכניע מדת ''בשרירות לבי אלך'' - קבלת תוכחה

הבטחון השאננותי נובע מהפקרות

מובא בספר ''שפתי חיים'' באור דברי ''רבנו יונה'': ''כאשר ישמע מוסר החכמים והמוכיחין [השומע ולומד ''מוסר''], יקשיב וישמע ויכנע ויחזר בתשובה. [הנה: הפך ''שלום יהיה לי''. אדם הרוצה לקבל ופוקח אזניו, השמיעה הזאת מעוררת אותו] ויקבל בלבו כל דברי התוכחות, ושלא יגרע דבר מדבריהם [מקבל על עצמו לקים כל הכתוב בתורה ודברי החכמים], והנה האיש הזה [אם אכן החלטתו נחושה היא], ברגע קטן יצא מאפלה לאור גדול, כי עת אשר יאזין ויסכית לבבו, יבין, ושב ויקבל ביום שמעו דברי המוכיח, ויקים עליו [מסכים עם עצמו] להיות עושה ככל אשר יורוהו תופשי התורה מן היום ההוא ומעלה, להזהר כאשר יזהירו יודעי בינה לעתים עלתה בידו התשובה [זוהי התשובה האמתית], ונהפך לאיש אחר''.

על ידי החלטה זו, נהפך למציאות אחרת. לפני כן היה איש החי בשרירות לב ההולך אחר מראה לבו. מעתה, שוב אינו סומך על עצמו, כי אם נהפך ל''שומע'' ומקבל תוכחה. כרגיל, אדם שומע ומדבר וכו', הכל על עצמו ובנוגע לעצמו, אבל כאן, שקנה ''אזן שומעת'', הנה הוא הולך אחרי התורה, המוכיחים והחכמים. איש זה הפך ממציאות של ''מבעט בתוכחה'' ל''מקבל תוכחה''.

''ומעת אשר קבל כזאת במחשבתו, וגמר עליו ככה בלבבו, קנה לנפשו זכות ושכר על כל המצוות והמוסרים (כאלו קים כל המצוות), ואשריו, כי צדק נפשו בשעה קלה. וכן אמרו רז''ל 'וילכו ויעשו בני ישראל' (שמות יב, כח), וכי מיד עשו ? [משה רבנו צוה אותם בראש חדש ניסן, שבעשור לחדש יקחו שה], והלא לא עשו עד ארבעה עשר לחדש (שאז שחטוהו)? אלא, כיון שקבלו עליהם לעשות, מעלה עליהם הכתוב כאלו עשו מיד''.

תוכן העניינים

משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה