משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל
אלול · התבוננות במציאות המשפט ואשר אין ותור אלא על ידי תשובה
עוד שם: ובאמת מפרשים הדברים בלוצאטו (במסילת ישרים בפ''ד), שכתב: וההערה לכל ההמון, הוא עמק הדין, כי מי יעמד ביום הדין? ומי יצדק לפני בוראו? באשר השקפתו מדקדקת על כל דבר קטן או גדול ''ומגיד לאדם מה שיחו'' אפלו שיחה קלה מגידין לאדם בשעת הדין וכו'. אברהם האהוב לקונו, לא פלט מן הדין עבור דברים קלים, שאמר: במה אדע, ועין שם כל המשך דברי ה''מסלת ישרים''. ופשוט הוא, שהרי הקדוש ברוך הוא אוהב משפט, ולכן אף אין ותור על פרט ופרט, וכן לא שיכת שכחה לפני הקדוש ברוך הוא. ואם כן, מה שיך ותור ופשרה בדין? והוא הבאור בדברי חז''ל שנתבארו לעיל, בחששא דדוד המלך ע''ה שמא יגרם החטא, וכן ביעקב אבינו ע''ה. והינו שעמק הדין הוא ללא תכלית, ולכן לא יתכן שחטא לא יעשה חסימה כלשהי, שאף כאשר מעיד על עצמו דוד המלך ע''ה ''חסיד אני'', מכל מקום, חטא אחד ימנע ממנו שכר עולם הבא. כלומר, לכל הפחות יעצר וימנע את זכות עולם הבא אותו החטא עד שיתקן, כי אף אמנם שאם אין בכח חטא אחד לאבד לאדם את כל עולם הבא שלו, אבל יש בכחו לעצר ולעכב את שכרו עד שיתקן אותו חטא. והינו מה שנתבאר בחז''ל: ''עמק הדין מכסה מבני אדם'', כי המשפט הוא משפט ה', ואין לבני אדם הבנה כלל ביסוד המשפט. והיא העבודה לקראת ראש השנה לידע ולקבל משגים במשפט ה'. ועין במדרש (פרשת משפטים): ''לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שטר ומשל וכו' '' (משלי ו, ו ז), ולא שוטר יש לה, אתם שמניתם לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה. ובאור הדבר: צא ולמד מנמלה, שטורחת ויגעה משום אהבת ודרישת החיים לבד, כן גם האדם חיב משום אהבת החיים ואהבת העולם הבא לירא ולפחד מאימת הדין. על אחת כמה וכמה ששופטים ושוטרים תתן לך, שיש חטא ומשפט על החטא, ומצד זה לחוד חיב הוא לירא ולפחד שמא יגרם החטא.