פרק ג
א
ר' אחי ב"ר ישעיהו אומר כל הצופה בנשים סוף בא לידי עבירה וכל המפנה את עצמו מן העבירה ולא יצאת ממנו שכבת זרע לחנם אפילו ישראל הוא ראוי להעלות עולה ככהן גדול על גבי המזבח שנאמר (שמות כד ה) וישלח את נערי בני ישראל וגו' וכל ששם עצמו עצל מן העבירה ולא עשאה ניזון מזיו שכינה כמלאכי השרת שנאמר (שם יא) ויחזו את האלקים:
ב
וחכמים אומרים כל המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו שופך נפשות הרבה שנאמר (ישעיה נז ה) סוחטי הילדים וגו' אל תהי קורא כן אלא שוחטי הילדים וגו':
ג
ר' אליעזר ב"ר יעקב אומר כל המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו עבד עבודה זרה שנאמר (ישעיה שם) הנחמים באלים תחת כל עץ רענן וכל המחליף בדברו כאלו עובד עבודה זרה שנאמר (בראשית כז יב) אולי ימושני אבי וגו' ואין תעתוע אלא עבודה זרה שנאמר (ירמיה נא יח) הבל המה וגו':
ד
דבר אחר הנחמים באלים מכאן אמרו אין אדם רשאי להושיט יד לאמה שלש ידות הן ושלשתן לקציצה יד לעין תקצץ מפני שהיא מסמא את העין יד לסחורה תקצץ מפני שמביאה אותו לידי שפיכות דמים יד לאמה תקצץ מפני שמחממתו ומוציא שכבת זרעו לבטלה דבר אחר הנחמים כל המקשה את עצמו הרי זה משומד דבר אחר הנחמים כל המחמם את עצמו חשוב כבהמה מה בהמה אינה מקפדת ועושה אף [הוא] אינו מקפיד ועושה מה בהמה עומדת לשחיטה ואין לה חלק לעולם הבא כך הוא אין לו חלק לעולם הבא ועליו אמר שלמה בן דוד בחכמתו (קהלת ג כא) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה זו רוחן של צדיקים שאין מחממין את עצמן ואין מוציאין שכבת זרע שלהן לבטלה ורוח הבהמה זו נשמתן של רשעים שהן מחממין את עצמן ומוציאין שכבת זרען להבטלה דבר אחר הנחמים וגו' כל המחמם את עצמו חייב מיתה שנאמר (בראשית לח ז) ויהי ער בכור יהודה וגו' קטנים מקבלים פני שכינה שנאמר (תהלים כב לא) זרע יעבדנו וגו' בעון מה הם מתים ר' אליעזר אומר בעון ביטול נדרים שנאמר (שמות כ ז דברים ה יא) לא תשא את שם וגו' וכן הוא אומר (ירמיה ב ל) לשוא הכיתי את בניכם וגו' ר' יהושע אומר בעון ביטול תורה שנאמר (הושע ד ו) ותשכח תורת אלקיך אשכח בניך גם אני ר' עקיבא אומר כל שאינו עושק בתורה גורם עניות לבניו מה יעשה אדם ויתקיים לו בנים יעשה חפצי שמים וחפצי אשתו ומה הן חפצי שמים ר' אליעזר אומר יבזבז מעותיו לעניים שנאמר (תהלים קיב ט) פזר נתן לאביונים וגו
סוף הספר